ויכוחים – תקשורת בין הורים לילדים בגיל ההתבגרות

ויכוחים עם הנער הם נורמה חברתית בבתים של ימינו, ועל אף המצאותם התדירה, דרכי ההתמודדות איתם לרוב נעלמות, כאן תוכלו לפגוש הדרכה שלמה בעניין ניהול הויכוח עם הנערים, המסוכם בצורה תמציתית משיעורי מורנו הרב, בכדי שיוכלו ההורים המתמודדים מול הנסיון, לדעת את דרכי ההתנהגות במצב של הויכוח.

 

מציאות הויכוחים

כאשר נער מתווכח עם הוריו בדרך כלל התנהגותו מתפרשת כהתמרדות. אל שצריך להפנים שלגבי הנער, הויכוח איננו מורה כלל על חוסר משמעת. לנער יש צורך לבטא את דעותיו ורגשותיו הנובעים מישותו החדשה, והוא זקוק ליחס אמיתי כלפיהן, [וכמו כל אדם שרוצה שיתיחסו לדעותיו בכבוד ולא יבטלו אותם].

לבלום את פיו של הנער מלהתבטא היא אופציה שיכולה להוביל רק להתרעמות מצדו. אף שכעת כביכול הושקטה סערת הרוחות, אולם באיזשהו שלב המרמור של הנער יפרוץ החוצה, וברגע שזה יקרה כבר לא תבין מאין כל זה פורץ. לכאורה הכל התנהל על מי מנוחות, צחקתם ביחד וכו'. התפרצות זו נובעת מחמת שלא השכלנו לנהל את הויכוחים עם הנער כיאות.

בסוגריים עגולות צריך לומר שאין כזה דבר להיות 'עייף' מלהתווכח, צריך להתמודד ולאזור כוחות לנהל את הויכוח בכבוד. וצריך גם לדעת שבידך היא ההחלטה אם ויכוח זה יהיה מחלוקת או דיון. בנקל אפשר להגיע רחוק מאד מנושא הויכוח, בקלות לשמוע תלונות שלא שייכות לנושא המדובר כמו 'איזה בית זה, אני אצא מהבית וכד'. אפשר גם אחרת  להשתלט לכמה רגעים על יצר השתלטנות והרודנות, וללמוד לשוחח על נושא ולנהל ויכוח.

מציאות של ויכוחים היא חלק התהליך ההתבגרות של הנער, אך צריך לדעת שאין להפוך זאת למחלה, אלא לשמור כל הויכוח שישאר בגדר דיון.

איך עושים זאת? יש ב' סוגים של ויכוחים. האחד שמתקיים שלא בזמן רתיחת דמים [מה שנקרא במצב של 'עצבים', והוא מתרחש בדר"כ כאשר תוצאת הדיון נוגעת בנפשו של הנער], ואחד שנקרא דיון 'השקפתי', [למשל כשהילד בא ואומר שנראה לו שכדאי להשתתף בהפגנה מסוימת, או שראוי להרבות בנסיעות לקברי צדיקים וכד'].

 

ההתמודדות מול הנער בויכוח

ננסה עכשיו לבנות את צורת הויכוח בצורה הנכונה.

כשמתחיל הויכוח ישנם מספר בעיות:

א. הבעיה המרכזית בויכוח זה אנחנו בעצמינו, כי יש פה כביכול מישהו מנגד ש'מעיז' לומר דבר הנוגד את דעתנו. עד עתה הוא היה ילד נעים שהקשיב לכל אמריי, ולפתע פתאום הוא מתחיל להביע דעות, 'בקע מהביצה'.

ב. עוד מסוכה שצריך לדלג עליה היא נקודת הפתיחה של הויכוח, שבה מוצגים צדדי הויכוח על ידי נער, בשחור או לבן, בלי שום אפור, שום צד באמצע.

ג. עקב זה שהנער בדרך כלל מציג עמדות מאד קיצוניות, מבטל הוא לגמרי את הצד שמנגד, והרבה פעמים זה בעצם אתה שעומד מנגד. הוא לא אומר זאת במפורש שדעתך למעשה מבוטלת, אך כך יוצא לפי החשבון, וזה מקומם.

ד. נער הוא כמעט לאו בר שכנוע, משום שכשהילד מקבל דיעה רגשית (שמבוססת של רגשות) קשה מאוד לשכנע אותו אחרת.

ה. הצגת הדברים על ידי הנער היא בצורה מאוד נרגנת.

 

נניח שהחלטתם לערוך שינוי כלשהוא בבית, והוא מגיע ומביע את דעותיו ואף את דעותיו השליליות על השינוי שאתם החלטתם שהוא ראוי. הוא נרגן והוא מתמקד רק בשלילי, ובפרט אם הויכוח נסוב על ענין שקשור ישירות אל הנער.

מה עושים? ראשית כל, עוצמים את העיניים ומתפללים לבורא עולם 'אבא תציל אותי שזה יתנהל כראוי', עוד צריך להאמין שאם עומד מולי נער בעל דיעות ושכלתן, זה לאות כי אני צריך תיקון. לא בכדי הוא נשלח לכאן, הוא עומד ממולי לטפל בי ולתקן את מידותיי. ההורים אם עובדים נכונה, מחנכים גם את עצמם כשצועדים בשבילי החינוך.

למעשה המטרה הראשונה היא להפוך את ה'ויכוח' ל'דיון'. ואם כך, כעת נעמוד על הדרך בה הופכים את הויכוח לדיון, [חלק ניכר מהדברים תקפים גם לגבי ההתנהלות בבית בין הבעל לאשתו]. בהקדם נגדיר מה הוא הדיון.

דיון פירושו 'דו שיח', ודו שיח יכול להתקיים רק בשני אנשים ומעלה. את עצמך אתה מרגיש, רק נשאר לך לדעת שיש גם אותו. איך עושים שיהיה גם אותו? דע, כי רובן הגמור של המחלוקות אינן כלל על תוכנן של הדברים כי אם על הצורה. למעשה אין עקרונות במריבות. אם תוכל לסדר ששני הצדדים יבינו שהצד שכנגד אוהב אותם ומכבד אותם, כאן הגיעה המחלוקת על סיומה.

באותו שיעור בו תרחיק את הנער מחמת הויכוח, כך הויכוח לא יסתיים ותיווצר מחלוקת. ומאידך, כמה שתקרב אותו אליך, כך יסתיים הויכוח מהר יותר, וגם הנער יקבל את דעתך. אף אם לא יאמר לך בפה מלא שהוא קיבל את דעתך, דע לך שהוא קיבל את דעתך. תוכל לגלות זאת כשהנער יתווכח עם אחיו הצעיר, אם ישתמש באותן מטבעות לשון שלך, זה לאות כי הוא קיבל את דעתך. אין צורך שיאמר בפירוש שהוא טעה ואתה הוא הצדיק.

 

נעמוד כעת על מספר כללים:

א. כל דיון נפתח עם המילה 'כן'. בתחילה תאמר לו כן על מה שהוא אומר. אין הכוונה ל'כן' המורה על הסכמה, כי אם 'כן' חזותי, זה משדר לו שאתה איתו, וחפץ להיות בצד שלו. רובינו מתחילים ישר עם ה'לא', וזו טעות. ברגע שהוא שמע 'לא', עכשיו הוא חייב להיות 'כן', כי הוא לא רוצה להיות 'לא'. ואתה אם תפתח את הויכוח בלשון שלילית הוספת שמן למדורה,  הוא כבר לא יהיה מעוניין להשתכנע.

ב. לשמור על רגיעות. פירושו שאתה תדבר בלשון רגועה. גם אם הנער ירים את קולו, אתה תשמור על רגיעות. הוא בסוף גם כן יירגע מאחר ואתה רגוע.

ג. לחפש בנקודת הדיון היכן הוא כן צודק. הרי הוא ודאי לא שוטה מתחילת הויכוח ועד סופו, ולכן תחפש אחר ההסכמה ביניכם.

ד. לאחר שמוצאים את 'קו המשווה' – הנקודה המשותפת שאנו מסכימים עליה, דואגים לצמצם את הויכוח. פתאום העסק נהיה יותר משוחרר, הוא כבר לא עומד על שלו יותר, ומאחר ומסכימים איתו, הוא נוטה לויתור.

ה. צריכים גם לדעת שבאופן כללי ברוב המקרים הנער טועה, ועל כן בנקל אפשר להגיע למצב שבו בכל המחלוקות הצלחנו לשכנע אותו, וזה גם כן לא טוב, שאם כן שוב ביטלתי את דעתו של הנער ולא נתתי לישותו לבוא לידי ביטוי.

ולכן צריך, וכפי שכותב ה'פלא יועץ', להתרצות לילד שלו, מדי פעם צריך להתרצות לנער ואפילו בדברים מעשיים, [אא"כ מדובר בנושא השקפתי שאינך יכול לוותר עליו], למשל תאמר לו כך 'לא חשבתי על מה שאתה אומר, ועל פי הנתונים החדשים שאתה מציג לי אני חושב שאתה צודק. זה אכן נכון'. כעת הוא ילך כמו טווס, ויקבל תחושת סיפוק לפחות לשלושים יום הקרובים, והוא כמו שאמרנו שהויכוח כלל לא התנהל על תוכנם של דברים, אלא הרצון של הנער היה להרגיש שהוא פה, ושהוא חשוב. הנה, אפילו אבא מסכים עם דעתי.

ו. צריך להישמר מפני הערות אישיות תוך כדי הויכוח – דיון ולא לעבור לעניינים אישיים, לאישיות של הבן אדם. למותר לציין שלא לכנותו בכל מיני כינויים – 'וכחן שכמוך' וכד'.

ז. אין לעבור בזמן הדיון מענין לענין. התחלנו באורז, לאחר מכן עברנו למנקה, ואחר כך אולי גם לעבור דירה וכד'. בקיצור, העסק מתרחב, וכשהוא מתרחב, אזי הויכוח עולה ומתרבה וקשה מאד לסיימו.

בכדי להפוך מחלוקת לדיון צריך שהויכוח יסתיים. סיום זה יכול להיות גם מחר, גם זה סוג של סיום. 'יש לך בעיה גם עם המנקה? בעזרת השם נקדיש לכך שיחה נוספת. היום בוא נדבר רק על האורז'. ואם הוא ממש רוצה לדבר גם על המנקה, אזי תסכמו קודם כל על האורז. תערכו סיכום שבו אתם מסכמים היכן אתם חולקים, והיכן מסכימים, ומה הם דרכי הפעולה מכאן ולהבא, ורק לאחר מכן תעברו לדון על המנקה. כל נושא עובר הסכמה הדדית ורק אז עוברים לדיון הבא.

 

אם בע"ה ננהל את הויכוח עפ"י העקרונות שדיברנו, נוכל להגיע למצב של דו שיח, ושיחה פתוחה, ובעיקר קשר בינך לבין בנך שזו מדריגה מאד גבוהה כפי שכבר דובר, ולהגיע למצב של חברות ביניכם.

למסירת פדיון נפש
נגישות