מריבות בין אחים

שאלה


לכבוד הרב, יש לי בחסדי השם 6 ילדים מגלאי כמה חודשים עד 11 . בעבר נהגנו הרבה להתערב במריבות של הילדים. לפני כמה חודשים החלטנו שיותר לא מתערבים ונותנים להם להסתדר. והתוצאות היו טובות מאוד ,מספר המריבות פחתו משמעותית .אני מבין בפשטות שאי התערבות היא עד הנקודה של הרמת ידים ואלימות מילולית. שאת זה אני לא מרשה בבית. האם הצורה הזאת היא הדרך הנכונה. או לתת להם לסתדר עם עצמם גם אם הם יתקוטטו ויגיעו להתטאויות לא נעמות בלשון המעטה.



תשובה


כפי שהדגשנו בעבר לא כל פעולה "חינוכית" הינה באמת חינוך.
לפעמים עלינו להתעלם מענין החינוך ופשוט לפתור את הבעיה כפעולה מקדימה, ואחר כך לתת את הדעת אל הפן החינוכי.
האקט של "שיסתדרו ביניהם" אינו חינוך כלל, אלא פתרון מוצלח להפחית את המריבות. שעי"ז כשהילדים כבר אינם במרכז העניינים, שהרי אין "משפט פומבי" המסב את תשומת לב ההורים אליהם וכו'.
אומנם לאחר השבת הסדר אל כנו, חשוב גם להתיחס ולטפל בהיבט החינוכי. ובשביל כך נצטרך להבין את גורמי המריבות, בדרך כלל – וויתור, צרות עין, קנאה. ועל כן יש לחזק ערכים אלו באופן כללי, ולא בתור פיתרון לבעיה עכשווית אלא בשיחות כלליות ופרטיות שלא בשעת הארוע.
אפשר גם לעשות "מבצע ויתור" לכל המשפחה. סיפורי צדיקים שוויתרו [והרוויחו]. וכמובן עידוד ופרגון מתי "שגילינו" ילד שמוותר.
והקודם לכל תפלה.
בהצלחה

למסירת פדיון נפש
נגישות