פינת ההלכה

פינת ההלכה


במדור זה מתכבדים אנו לשמש ולתת מענה, לכל הבא להיטהר ולהאזין לדבר ה' זו הלכה הנערכת ע"י אחד מתלמידי החכמים של מוסדותינו (ושנאמרת על ידו דבר יום ביומו לתלמידי ה"ישיבה קטנה" ע"ש מוהר"ן מברסלב), כמו כן ניתנת אפשרות להעלות שאלה אשר תענה באופן אישי (במייל או בשאר דרכים) לכל שואל ומבקש, וכל זאת להגדיל תורה ולהרחיב גבולי הקדושה בישר שאת ויתר עז.

ומה גדלה ועצמה מעלתו של איש הישראלי המתדבק בדרכיו של מי שאמר והיה עולם, עד שנאמרו בו דברי הנביא זכריה המתנבא ברוח ה' "ונתתי לך מהלכים בין העומדים האלה" שנשגב הוא מן המלאכים הנקראים "עומדים" והוא מהלך ביניהם, ועיקר ההליכה בזה העולם השפל הוא כמאמר רבותינו ז"ל "לעולם ירוץ אדם לדבר הלכה אפי' בשבת (שאסור לפסוע בה פסיעה גסה לרוב קדושת מנוחתה) שנאמר אחרי ה' תלכו", הרי שההליכה אחר ה' היא לימוד וקיום מצוותיו והלכותיו הקדושות, שהעניק לנו כענק על צווארינו, לקשטנו לפניו בעולם הזה ובעולם הבא ולהקשר בו בקשר בל ינתק לעולמי עד ולנצח נצחים.

הלכות חודש אדר


מחצית השקל

איש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר, ומאחר ששלוש פעמים כתיב תרומה בפרשה [פרשת שקלים] יש לתן שלושה" (רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א') [נמצא שבארץ ישראל אפשר ליתן ג' מטבעות של חצי שקל] "ומנהג זה לא נתפשט בכל מקום, שלא נהגו לתת כי אם חצי מטבע הפחות שבמטבעות ואין צריך שלושה חצאין" (כף החיים שם סעיף קטן כ"ג)

ב"ומי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל בשלימות, דהיינו שיתן מטבע שמצוי באותו מקום ששמו 'מחצית' ויש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל או יותר, ושיעורו שלושה דראה"ם כסף (טהור), ואם לא נמצא כזה (מטבע) במקומו אז יתן כסף שיוכל לקנות בו מחצית השקל, דהיינו שלושה דראה"ם כסף (טהור), ואם אין ידו משגת לזה אז יתן מטבע ששמו חצי הנהוג באותו מקום כפי יכולתו, יהיה מה שיהיה כיון שאינו אלא זכר בעלמא" (כה"ח שם סעיף קטן כ')

ג. "הכל חייבים ליתן מחצית השקל כהנים לויים וישראלים וגרים, אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים, קטן שהתחיל אביו ליתן עליו מחצית השקל שוב אינו פוסק, אלא נותן עליו בכל שנה ושנה עד שיגדיל ויתן על עצמו" (רמב"ם הלכות שקלים פרק א' הלכה ז'), הקטנים המדוברים, יש מפרשים שהוא קטן מגיל י"ג שנים ולא הביא ב' שערות אבל לאחר י"ג שנים והביא ב' שערות חייב (רמב"ם בפירוש המשנה בשקלים פרק א' משנה ג' והרמב"ן על החומש פרשת 'כי תשא'), ויש אומרים "דאין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים שנה ולמעלה" (רמ"א סי' תרצ"ד ס"א ור"ע מברטנורא שם במשנה).

"ובהגהות מנהגים כתב שנשים וילדים (קטנים) חייבים, ונראה משום דכתיב בשקלים 'לכפר על נפשותיכם' על כן נותנים גם בעד הנשים והילדים כדי לכפר על הנפש" (כף החיים שם סעיף קטן כ"ז). "והמנהג הוא ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה" (משנה ברורה שם סעיף קטן ה').

ד. יש אומרים "שצריכין ישראל לתת שקליהם (זכר למחצית השקל) לפני שבת זכור" (מסכת סופרים פרק כ"א הלכה ד'), ויש אומרים שנותנים "במנחה של תענית אסתר" (דרכי משה שם), "והמנהג ביום תענית קודם מנחה לתת כל יחיד (זכר) למחצית השקל ליד הגבאי, דהיינו כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר, ואפילו אם התענית דחוי, כגון שחל פורים במוצאי שבת ומתענין יום חמישי, גם כן יש ליתנו ביום התענית קודם מנחה כדי לצרפו לתענית לכפר" (כף החיים שם סעיף קטן כ"ה) ה. כשנותן המעות "אסור לומר עליהם לשם כופר (מחצית השקל) אלא (זכר למחצית השקל) לשם נדבה" (מסכת סופרים שם) ואין ליתן זכר למחצית השקל וכל שכן מתנות לאביונים ממעשר כספים ורק אם בא להוסיף על החיוב אפשר ליתן תוספת זו ממעשר כספים (באר היטב שם סעיף קטן ב')

קודם שיפריש זכר למחצית השקל יאמר נוסח זה:

"ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שבזמן שהיה בית המקדש קיים היו ישראל נותנין כל אחד ואחד מחצית השקל בחודש אדר לעבודת בית המקדש לכפר בעדם ועתה בעוונותינו הרבים חרב בית המקדש ואין אנו יכולים לקיים מצוה זו של מחצית השקל ולכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיהא זה שיח שפתותינו שקורין פרשת מחצית השקל ונותנין כסף זכר למחצית השקל לצדקה יעלה לפניך כאלו קיימנו מצות מחצית השקל בפועל היא וכל מצות הכללות בה במקום עליון ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה עלינו כוננהו"

ואחר כך יאמר פרשת כי תשא עד 'לכפר על נפשותיכם' ואחר כך יאמר:

"לשם יחוד לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ודחילו ורחימו, ליחדא שם אות יוד באות ה"א ואות ו' באות ה' ביחודא שלים בשם כל ישראל, הריני בא לקיים מצות זכר למחצית השקל והריני נותן חצי מטבע זו לצדקה, ולתקן שורש מצוה זו וכל המצות הכלולות בה במקום עליון, ויהי נועם ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה עלינו כוננהו"

ואחר כך יתן אותו ליד הגבאי של תלמידי חכמים, או של עניים או יתן הוא בידו לאיזה תלמיד חכם עני בצנעה, או לעני בן טובים ירא שמים (כף החיים שם סעיף קטן כ"א)
לתרומה למוסדות
נגישות