הלכות בורר (ג)
אפילו כשהפסולת מועטה וקל להוציאה מתוך התערובת, המוציא עובר על איסור בורר.
דוגמא – אם נפלה קליפת ביצה לתוך סלט ביצים, אסור להוציאה לבדה, מפני שאסור להוציא פסולת מתוך אוכל, אלא אם רוצה להוציא, יוציאה יחד עם מעט מסלט הביצים, וכיוון שאפשר לאכול את חתיכת הביצה הדבוקה לקליפה, יש בה חשיבות, וממילא הוא נחשב כמפריד אוכל מאוכל, ולא עובר על איסור בורר.
ואותו דבר בנפילת גרעין לימון לתוך סלט ירקות, לא יוציא את הגרעין לבדו, אלא יחד עם מעט מהסלט וכנ"ל.
סוג נוסף של דוגמא, בפסולת שונה, אדם שאינו אוהב בצל והגישו לפניו סלט עם חתיכות בצל, אסור להוציאן מהסלט, מפני שהן נחשבות עבורו כפסולת. ואם רוצה לאכול מהסלט, יאכל את מה שאוהב וישאיר את חתיכות הבצל בצלחת.
ואם יש שם אדם נוסף בסעודה שמוכן לאכול את חתיכות הבצל שבסלט שבצלחתו, מותר לו להוציאן כדי שחבירו יאכל אותן לאלתר, שבאופן זה גם חתיכות הבצל נחשבות כאוכל.
וכן מי שאינו אוהב שעועיות, והגישו לו חמין של שחרית ובתוכו שעועיות אסור לו להוציא את השעועיות.
ואפילו אם יוציא בכל פעם בכף שעועיות עם מעט מהחמין, כיוון שהוא צריך להוציא הרבה שעועיות, מגלה שדעתו על השעועיות ולא החמין, והרי הוא נחשב כבורר פסולת מתוך אוכל ואסור. אבל אם יש בסעודה מי שמוכן לאכול עבורו את השעועיות מיד, מותר לו להוציאן מתוך צלחתו ולהעבירן לחבירו שיאכלם.
איסור מלאכת בורר הוא רק בדרך מלאכה, אבל מי שמפריד את האוכל מהפסולת כדי לאוכלו מיד (לאלתר), אין זה בכלל מלאכת בורר, שכך היא דרך אכילה.
לכן, המפצח אגוזים, אם כדי לאכלם לאלתר – מותר. ואם כדי להגישם לאכילה לאחר זמן – אסור מהתורה, כי כך היא דרך מלאכה.
ההגדרה של לאלתר, היא סמוך לתחילת הסעודה ולא סמוך לאכילה, דהיינו, אף אם הברירה היא לצורך הקינוח שזמנו הוא בעוד שעתיים, מותר לברור, שנחשב לאלתר. וודאי שההיתר הוא באפנים המותרים, ביד ואת האוכל מהפסלות.
