parallax background

פרשת השבוע – פרשת כי תצא

פרשת כי תצא

לשמור על הבית נקי

ירושלים של פעם, בתי אבן עתיקים חצי – קומה, צפופים על פיסת קרקע צרה, משמשים כמקום מגורם של האנשים. הרחובות, הינם שבילים כבושים ביד אדם. צריחי המסגדים השונים צצים בינות לבתים, משוונים לעיר מראה מוסלמי אדוק. חומה גבוהה מקיפה את העיר.

אי שם באחד מהכוכים נמצא ביתו של רבי שמואל סלנט. המקום הוא כעין בית הוראה ציבורי, אליו מגיעים מכל רחבי ירושלים לשאול את הרב דינים והוראות, מה פסק ההלכה, איך לנהוג ומה לעשות.

התור מסתרך לו לאיטו, בחדר המרכזי של הבית, גדול אך במעט, בשביל מספר כסאות וספסל.

אשה אלמנה, נכנסת כעת אל הרב. היא מספרת לו שנשפך לה מעט חלב אל תוך סיר החלב שעל האש. השאלה – אם זה טרף, או כשר?

רבי שמואל בירר אצלה, מה הם כמויות הבשר והחלב, וכשהגיע למסקנא, שאין בשר כמות מספיק גדולה המתירה אותו על פי ההלכה, אמר לה שתחזור אליו בעוד כשעה.

אחרי הזמן הקצוב, חזרה האלמנה וליבה פועם. "התבשיל כשר" פסק הרב, "איכלי אותו ללא חשש"

הנוכחים בחדר תמהו על התשובה המוזרה, הרי החלב נשפך בכמות מספקת להטריף את הבשר, ואיך אמר הרב שמותר. אך שתקו מחמת גדולתו של הרב, וודאי יש סיבה לדין זה.

                                                                  ***

באחת מפינות ירושלים נראתה תכונה. רופא יצא מבית קטן כשפניו חמורות, ואשה זקנה עם ילדיה רצו אליו מבוהלים לשמוע מה בפיו, "אני מצטער להודיע" אמר בפנים מושפלו, "אך כנראה יפטר אביכם בעוד שעות ספורות.

היה זה חלבן העיר ירושלים, בגיל הנושק לתשעים, וכעת עמד לפני פטירתו. מכרים וקרובים סמוכים למיטתו, מלווים אותו ברגעיו האחרונים.

"אני רוצה להתוודות על עוונותיי", פתח החלבן בקול חלוש, "הייתי מחלק חלב בירושלים, רציתי להרוויח כסף" אמר, " אז ערבתי מים בדליים, וכך מכרתי כמויות גדולות יותר" סיים בשפל קול.

"בבקשה ממכם" המשיך, "פרסמו את זה, ובקשו מכולם מחילה בשמי". הוא הניח את ראשו על הכרית, ועצם את עיניו, לנצח.

המקרה התפרסם, ותלמידיו של רבי שמואל סלנט, הבינו, מדוע הכשיר הרב את התבשיל, לפני שנים. הרב בחוכמתו, חשש שהחלב מעורב במים, וכששאלה האלמנה, בירר זאת אצל החלבן, והכשיר את התבשיל שנשפך בו מעט חלב.

                                                               ***

נאמר בפרשת כי תצא: "לא יהיה לך בכיסך אבן ואבן, גדולה וקטנה, לא יהיה לך בביתך איפה ואיפה, גדולה וקטנה, אבן שלמה וצדק יהיה לך"

 

הבורא מצווה אותנו להוציא מהבית מידות משקל מקולקלות, שאפשר לרמות אותן בשעת מכירה. כי אנו צריכים להתרחק מן הרמאות והגזל – כמו מסכנות! שלוקחים מספר צעדים, יותר מהנצרך.

למסירת פדיון נפש
נגישות