parallax background

פרשת השבוע – פרשת לך לך

פרשת לך לך

התהלך אחרי

הצאר היטלר יש"ו לא היה חכם ולא היה נבון. בספרו 'מיין קאמף' קוראים את הפילוסופיה הרדודה ובכלל לא הגיונית.

מומחיותו היתה נאומיו הכרזמטיים וסחיפת ההמונים, להניף את ידיו באופן הנכון בתנועות מלאות אנרגיה עוצמה וחזון שהדליקו אש זרה בלבם של השומעים אותו, אמנם בכך התמנצו כשרונותיו.

באחד מדיוניו הסוערים של הצורר – בחדר מלחמתו – יחד עם יועציו הצבאיים, לפתע התפתח ויכוח סוער בנוגע למהלך הקרבות המתוכננים לעתיד הקרוב, המפקדים ניסו לשכנע את הפירר בדעותיהם שרכשו מנסיונם הותיק, אולם הוא נותר עיקש ופתלתול.

לבסוף, לענין מעשה, כשרק אצלו היתה הסמכות לקבוע את דרכי הפעולה – פסק את הפסוקו: אני הייתי טוראי במלחמת העולם הראשונה, ולכן אני 'רואה' את מהלך הקרבות לפרטי פרטיהם, אתם המפקדים העליונים – מביטים ממעל, באופן כללי ומטושטש, ואינכם מ במערכות המלחמה.

לאחר שיצאו הקצינים הרוטנים מן הפגישה הפטיר האחד לחבירו: אם כדבריו של הפירר אזי מוכר ירקות מן הבסטה הוא הינו הראוי מכולם לשמש כמפקד עליון של הצבא, שכן אף טוראי הוא לא היה…

*

אי אפשר לטפס על פסגת הר האוורסט בלי מדריך וכלים והתנסות מוקדמת, לא שייך לבקש מכפרי עמֵל כפיים לעטות על גופו חלוק לבן וכפפות סטריליות ולהפוך באחת לשוליית מנתח.

הכפרי הלזה גם לא יוכל להצטרף לחבורת חייץ קומנדו בשביל לעזור להם לחלץ שבוי מחוטפיו. משום שאי אפשר לצוות אדם לעשות פעולה שלא למד את מהלכיה, ואיננו יודע כיצד לבצעה.

ובכל זאת הקב"ה אומר לאברהם אבינו "לך לך מארצך ממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" – בעתיד אראך. אברהם לא יודע להיכן להפנות את פסיעותיו הראשונות, ולמרות כך זהו ציוויו – לעשות את שאינו יודע, לגשש כעיוור באפילה.

מעין נסיון זה אנו חווים בזמן בו אנו מעוניינים לעבוד את ה' יתברך בכל מאודנו. אנחנו רוצים להתקדם ולהעפיל ואיננו יודעים כיצד לעשות ולהיכן לפנות ואף אין לנו מדריך בעבור.

התשובה לזה – להמשיך ולנסות כאברהם – אבי האומה – שלא עוצר במקומו, רק הלך בדרכו כשאינו יודע להיכן מועדות פניו והקב"ה כיוון פסיעותיו לארץ ישראל.

מאברהם אבינו נלמד להתעקש ולהתעקש, ולבטח הקב"ה יהיה בעזרנו!

למסירת פדיון נפש
נגישות