parallax background

פרשת השבוע – חג הפסח

חג הפסח

כורך

ר' נחמן מברסלב מספר משל מעניין:

שני קבצנים, יהודי וגוי. שהיו חברים היו מסבבים בין כפרים ועיירות.

כך שדרכם הייתה להרוויח את פת לחמם: דפיקות על גבי דלתות.

פשיטת היד לקבל צדקות וכשפרוטות הנחושת הצטרפו לסכום משמעותי  שילשו אותם לידי בעל בית – תמחוי והתיישבו לסעוד פת ליבם.

כך יום אחר יום שבוע אחר שבוע ,שנה ועוד שנה…

פסח בפתח והיודי הציע לחברו הטוב להתאחר בליל הסדר אצל היהודים.

יש שם אוכל משובח אמר לו .

חיפשו בפחי האשפה כובע יהודי ומעיל ובשילוב הזקן שלא גזז היה נראה כיהודי כפרי מן השורה.

בצוותא ובשמחה כשבטנם מקרקרת מרעב, ומוחם מלא דימיונות אודות הסעודה העסיסית אשר מחכה להם-צעדו ובאו לתפילת ערבית בליל הפסח.

בסיום התפילה ניגשו בעלי הבית אל העניים הנמצאים בבית הכנסת בכדי לארחם.

ומיודענו התקבלו בשמחה אצל התושבים כל אחד בבית אחר.

אחר שעות יוצא היהודי מבית שבע ומדושן עונג.

הוא מגיע למקום המפגש עם חבירו הגוי אולם לפלא למצוא את חברו נזעם עד מאוד.

"בתחילה נתנו לי הם אוכל מוזר וקשה הנקרא 'מצות'" פתח הגוי כשהוא צורח ועצבני "גם אכלתי ירקות מוזרים וחריפים קראו לזה 'כורך' שילוב של ירק נוראי למצה הקשיחה".

ומה? שאל היהודי

"ברחתי, לא יכולתי לסבול זאת"!.

"טיפש" השיב היהודי "לו רק לא היית בורח, היית מקבל כל מעדני עולם!"

אחרי 'כורך' מגיע 'שולחן עורך'.

***

הלקח ממשל זה נוקב ונוגע בכל אחד.

כשאדם מרגיש שהוא הגיע לשיא הסבל, 'כורך' אותו, חנקו אותו.

שידע תכף יגיע 'שולחן עורך'.

אין האלוקים מעמיד את האדם במקומות וניסיונות שאין הוא יכול להם. וודאי שבקרוב ממש יורחב לו. גם במדינתנו מרגישים רבים הרגשה זו של 'כורך' הערבים מכים בנו מפגינים, מחבלים עושים טרור וזה לא בזמן מסוים אלא נהפך שגרה זו לשגרת חיינו.

ראשי הממשל נוקטים בסבלנות מרובה מפקיעת 'עצבים'. וראשי מדינות ברחבי העולם טוענים שזה לא מספיק.

בקיצור 'בוקה ומבולקה'. ולא נראת תקווה באופק…

אבל – אלוקים יעזור! אלוקים לא יעזבנו ולא יטשנו ובמהרה יערוך לנו שולחן בכל טוב .

למסירת פדיון נפש
נגישות