אהבה לילד, איך למה וכמה?

המעגל הטבעי ממנו אמור הילד לינוק – הוא הפנימי!

ילד בריא בנפשו, שחי בתוך מעטפת של אהבה מופלאה בתוך ביתו: אמא שלו אוהבת אותו. אבא שלו אוהב אותו. כולם אוהבים אותו. יש לו את כל המבנה הדרוש לאהבה. יש לו סבא שלעולם אינו מעביר עליו ביקורת, ואוהב אותו אהבה בלתי מותנית. יש לו דוד נחמד עוד יותר מהסבא, שאף פעם לא מגיע בידיים ריקות… ילד כזה שמוקף באהבה נכונה, תחושתו הכללית היא 'אהבה ובטחון נפשי'.

נניח ואחד השכנים ינסה לקשור עם הילד קשרי ידידות, יחייך אליו, יאיר לו פנים, יפרגן לו, מן הסתם תתרקם ביניהם מערכת יחסים כלשהי, אך ידידות זו לא תהיה קשר חינוכי. אותה אהבה שהוא חווה במעגלים הפנימיים שלו, ינטרלו מראש את השפעת השכן על הילד. מאחר ואין לילד חסך כלשהו, ממילא אינו חש צורך למלא את מחסורו ממקורות חיצוניים.

הבן שלך זקוק לקבל מהמעגל הפנימי, הוא זקוק לאהבה של אבא, הוא צריך אהבה של אמא. הוא רוצה וחפץ באהבתך. הוא שואף לקבל זאת ממך בלבד. הוא שמח בשעה שאתה מניח את ידך על כתפו. הוא שמח בשעה שאתה תומך בו ומתעניין בו. הוא שמח שאתה אוהב אותו, ושמח לשמוע זאת ממך.

הוא מקבל זאת בתמימות, ולא בחשדנות. הוא לא שואל את עצמו 'מה הוא רוצה ממני?', 'מה הוא מבקש?', 'מה קרה פה?'

שים לב! אף אדם בעולם אין בידו יכולת ואפשרות להעניק לו אהבה מסוג זה. שכן אך ורק ביחס אליך הילד הוא תמים, הוא מקבל אותך בנאמנות ללא סייג – כי אתה אביו… זה נס. זה חסד ה'.

מה שאין כן כשאדם זר מראה כלפיו גילוי אהבה, הילד אמנם יחייך אליו, אבל בתוכי נפשו הוא ימתין לראות מהי התמורה שיתבקש… הוא אומר לעצמו: "נמתין מעט, ונראה מה הוא רוצה…".

בדרך כלל ילדים אינם תמימים להיסחף אחר חיוך שאינו מגיע מהמעגל המשפחתי הפנימי. [אמנם, ישנם ילדים תמימים המתפתים אחר כל חיוך של אדם ברחוב, וזה מסוכן].

וכל כך למה?

משום שאין להם צורך באהבה של הזולת. הקב"ה ברא את ילדך באופן כזה שהוא זקוק דווקא לאהבה שלך. הוא שואף לאהבה שלך, והוא דורש אותה ואפילו בכח…

אם לא תיתן – הילד יחפש אהבה במקומות אחרים

וכאן טמונה סכנה עצומה!!

מאחר שילדים זקוקים לחום, הם ידרשו ויקבלו זאת, ואם לא מההורים אז מהמעגל השני, מהמשפחה הרחוקה יותר. ואם לא יקבלו מהם, יחפשו הילדים חום ואהבה במקומות אחרים, זרים ומסוכנים, מהמעגלים החיצוניים, בחברת אנשים שיודעים ומוכנים להעניק להם תשומת לב…

נוער שוליים, אלו המכונים 'נוער הברזלים'… אלו יודעים להעניק חום ואהבה באופן הטוב ביותר, היות שגם הם לקו בחוסר אהבה בבית בו גדלו, וממילא כבר לא אכפת להם מכלום. הם איתך באותה ספינה, ואין להם בעיה איתך בכלל.. וכמובן, לא אכפת להם מה היית, ולא משנה להם מה אתה הולך לעשות…

נוער מסוכן זה משמש – כביכול – כמקור לחום ואהבה, "אחי", חיבוקים, נשיקות. הם ממלאים לילד את החסר, ולכן הוא נקשר אליהם, ומיד הוא מתאהב בם. מאחר שהוא מורעב ומחפש אחר הבאר שתרווה אותו ותשלים לו את החסר, והם מספקים לו את תנאי החממה להם הוא זקוק.

הילד יושב בחברתם, למרות העובדה שהוא מבין ויודע כי חברה זו אינה חברה חיובית, ובדרך כלל אינה מתאימה לרמתו, הם אנשים של 'דיעבד', אבל למרות זאת הוא מוכן להשלים עם ההידרדרות הרוחנית שלו, ולשהות בחברתם. וכל זאת משום שלא קיבל את המגיע לו – בביתו שלו!!

למסירת פדיון נפש
נגישות

אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ 

הלכות, מנהגים, ותכנים מיוחדים לחנוכה, בשולחן האתר

מובא בשולחן ערוך ובספרי הקבלה
כי בימי החנוכה יש ליתן ‘מעות חנוכה’ לצדקה,
בכך מתעלה ומתעצם מצוות נר החנוכה של המדליק,
ונרו מאיר בכל העולמות לשפע ברכה והצלחה בכל מעשי ידיו.