צור אוירה של משמעת

לאחר שלב הקניית המשמעת, הבית אמור להתנהל

על מי מנוחות, בשלווה וברוגע, תוך שמירה על אווירה

של משמעת. בפרק הבא נרכז אחד עשר כללים באשר

לאווירת המשמעת בבית.

׀ א. ההוראה צריכה להיות ברורה – גם לך!

צריך שלמצוה יהיה ברור מה הוא רוצה בשעת הציווי. אם לא ברור

לך, אל תצווה.

ונסביר: לא אחת קורה שאנחנו מדברים ורק לאחר מכן חושבים.

עלינו לחשוב לפני הדיבור. כאשר מצווים דבר מה והילד יודע שעל פי

רוב אפשר לעקוף או לשבור את הציווי, זה מביא להרס המשמעת!

הילד אמור לדעת שלאחר שאחד מן ההורים הורה לו דבר מה, אין

אפשרות להיפטר ממהוראה, או לעקוף אותה. לכן בשעת הציווי דרושה

גמירות דעת ברורה ללא שום סדקים באשר לציווי. "על מנת שהילד

יהיה ממושמע, חובה שיהיה מצַוֶה…".

לכן, על ההורים לצוות את ילדיהם מתוך ידיעה ברורה מה בדיוק הם

רוצים, ללא ספקות כלל!!

אם ישנן אי אלו ספקות אסור להורים לצוות, וזאת מאחר שלחניך

יש אבחנה חדה וברורה מתי ההורה מסופק, וממילא הוא מבין ומרגיש

שהדרישות הן דבר הפיך.

ומאידך, הוא יודע להבחין ב"לא" מוחלט ובלתי מתפשר – – –

׀ ב. תקפיד על עקביות בכל ציווי!

אם ציוית – דע לך – יהיה מה שיהיה, אתה לא תחזור בך!!

הציווי אמור להאמר רק בתנאי שיש לך את כל הזמן שבעולם לעמוד

על שלך. אם תצווה – ולבסוף תיכנע מפאת חוסר זמן, זהו מחדל. גם אם

אתה ממהר לכולל, או שהמטוס עומד בדיוק להמריא, אתה לא יוצא

מהבית עד שהילד מקיים את הציווי…

בכדי שהילד יהיה צייתן וממושמע – לאחר שציוינו והבהרנו לילד

את דרישתנו בצורה מוחלטת – נדרשת עקביות והתמדה.

למרות הזמן הממושך שמשימה כזו עלולה לדרוש מאיתנו, עלינו

להקריב מזמננו ומכוחנו למען מטרה יקרה זו.