מסורת עתיקה בשנים, היא הנסיעה לרבינו הק' לקראת יום ראש השנה, לשהות סמוך אליו, רבינו אף הפליג על כך ואמר 'מה אומר לכם, אין דבר גדול מזה, מלהיות אצלי על ראש השנה'.

להרחבת היריעה בענין נשגב זה, לחץ כאן, וראה על כך מאמר מקיף שפורסם באתרו בעבר.

אך, השנה נפל דבר בישראל, ולמגינת כל לב נסגרו גבולות אוקראינה למבקרים, ולפי המצב כעת לא גדולים הסיכויים לזכות להיות בצל רבנו הק'.

עקב כך שהימים כעת הינם ימי הרחמים והסליחות, לא נבוא ח"ו בקטגוריה על עם ישראל, ולא נפרט את ה'נשמות הטובות' שהביאו למצב זה, האמת היא שזה גם לא יעזור.

זכינו והשליח ציבור שלנו, מורנו הרב שליט"א שוהה על יד ציון רבינו הקדוש זי"ע באומן, והוא יעתיר אפוא בעדנו לישועת הכלל והפרט.

טרם נסיעתו, הדריך מורנו הרב שליט"א את קהל מרעיתו, כי אין לנו ח"ו מליפול ברוחנו, ולחשוב כי ח"ו פספסנו השנה ענין חשוב זה.

אדרבה, הכיסופין והרצון, גורמים לשלמות המעשה, ונחשב לנו כביכול רבנו הק' זי"י ישהה עמנו יחד כאן בקיבוץ הק' בארץ ישראל.

חסידים הראשונים, שנתקלו בקשיים כעין אלו בשנות השלטון הקומוניסטי היו מתבטאים בשפת האידיש "דער רבי איז דא" [ = הרבי נמצא איתנו פה].

אף אנו כעת, לא נשכח מכך ש  'דער רבי איז דא', ונזכה בשנה זו לצאת מן המיצר אל המרחב.

יפה התבטא אחד המשפיעים, שאם בכל שנה ישנם מניעות בכוונת הלב, השנה מקימיים אנו בהידור את ה"נאנס ולא עשה מצוה כאילו עשאה", אין תקיעת שופר ביום ראשון של ראש השנה (עקב כך שחל בראש השנה), ואף אין את הקיבוץ באומן.

אבל יש כן, את ה'כאילו עשאה'.