אומן… ראש השנה

אומן… ראש השנה

אין דרך לתאר על כתב, את הרגש שמרטט בליבו של חסיד ברסלב, בעוברו ליד המילים, 'אומן, ראש השנה'.

געגוע, אהבה והתעוררות, שמחה והתעלות, יכלו המילים ולא התחושות, אשרינו שזכינו.

רבינו הקדוש ציווה לעשות כרוז, שכל מי שסר למשמעתו יהיה אצלו על ראש השנה. ואכן בחיים חיותו היו כל חסידי רבינו הקדוש במחיצתו בראש השנה.

עד כדי כך החשיב רבינו את הצורך הנעלה של השתתפות ב'קיבוץ הקדוש' בראש השנה, בהתבטאו "אהרל'ה ובערל'ה אינם". בעוד "אהרל'ה" הינו הרה"ק רבי אהרן, רב העיר ברסלב, מגדולי תלמידי רבינו הקדוש, ובערלה היה יהודי פשוט מחסידי רבינו.

רצה רבינו להמחיש שלפני התיקון וההכתרה הפלאית שמתרחשת בקיבוץ הקדוש, אזי אהרלה ובערלה שווים, וכל יהודי באשר יהא חשיבות השתתפותו בקיבוץ הקדוש היא אין סופית וללא גבול, ומכאן נובע הציווי לעשות כרוז "שכל מי שסר למשמעתו יהיה אצלו על ראש השנה".

דיבורים מרוממים ונעלים דיבר רבינו בגדולת החשיבות להיות אצלו בראש השנה:

"הראש השנה שלי עולה על הכל, מי שמאמין בה' יתברך צריך לבוא".

"לא מבעיא אתם כולכם תלויים בראש השנה שלי, אלא כל העולם כולו תלוי בזה".

"מי שהיה אצלי על ראש השנה, ראוי לי לשמוח כל השנה".

מתוך זה, ניתן לליבנו להרגיש מעט מהאור הגדול, לחוות נטיפים מהחוויה המופלאה שנקראת 'אומן ראש השנה', תופעה שאין לה אח וריע בעולם היהודי.

נגישות