parallax background

אני כופר?!

דף הבית > אהבת עולם > מאמרים נבחרים > אני כופר?!

אני כופר?!


ערב ראש השנה תקס”ז.

רבי נחמן מברסלב קורא לתלמידו הנאמן אשר מאהלו לא ימוש מוהרנ”ת זצ”ל, ומתחיל לומר לו תורה על הפסוק ‘מקוצר רוח – ומעבודה קשה’ (מופיע בליקו”מ ח”ב פו):

“דע שעל ידי שהעולם הם מקטני אמונה על כן הם צריכים לתענית ולעבודות קשות. כי הקטני אמונה הם בחינת מקוצר רוח, שאין להם אמונה שלימה, ולמרות שאינם כופרים לגמרי, אבל מחמת שהם קטני אמונה, לכן הם צריכים לעבודות קשות”.

רבי נתן עמד לפני רבו משתומם, מחשבותיו נעות במהירות, וכולו מתכווץ בצער, “האם רבי האהוב סובר שאינני מאמין בה’, האם באמת אני פשוט אדם לא מאמין, אפיקורס ח”ו…”.

רבו הגדול שקרא את מחשבותיו ענה לאלתר בגערה, “ואם יש לך אמונה – אין לך אמונה בעצמך!!”.

*

כשהאדם מתאוה להשריש בעצמו את חיי התפילה – לא עשיה טכנית בלבד של תפילה, אלא מצב שהאדם והתפילה יהיו אחד ממש – הוא מוכרח להאמין בה’ שאליו הוא מתפלל. אם הוא לא מאמין באלוקים, חבל על הזמן שלו, אל מי הוא מתפלל בכלל…

אבל רבי נחמן מבהיר שישנה אמונה בסיסית ועמוקה יותר, שבלעדיה לא תוכל להתחבר ולהתאחד לעולמה של תפילה:

“להאמין בעצמך!!”

מה זה? עוד סוג של ‘בטחון עצמי’? ‘כוחי ועוצם ידי…’?!

לא.

רבי נתן מבאר את המושג בלשונו הזהב: “האדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך. כי לפי גדולת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך”.

כלומר, עליך להאמין עד כמה ה’ אוהב אותך ומצפה ומייחל שאתה תבוא לדבר איתו ולבקש ממנו. ואת הישועה שאתה מצפה לה הוא כבר הכין, והוא רק מחכה שתבוא לבקש – מתוך אמונה זו שה’ שומע אותך ורוצה אותך.

ומי שהאמונה הזו לא הושרשה בנפשו, הוא פגום במידת האמונה רח”ל, אם אתה לא מאמין שה’ שומע אותך – אתה לא מאמין בה’. כי בסיום כל תפילה אנו אומרים “כי אתה שומע תפלת כל פה” כל פה, זה כולל גם את ה’פה’ שלך.

הנסיון הוא גדול, שכן מנגד עומדים כוחות הסטרא אחרא שהם לא מסכימים שיהודי יאמין באמת, ותיכף הם יבואו לשכנע את האדם, “נו, באמת, אתה חושב שה’ שומע בכלל את התפילה שלך, אתה הרי מכיר טוב טוב את המצב שלך, ה’ שומע תפילת כל פה – חוץ ממך”.

אבל זוהי ענוה שקרית ומזוייפת, “וכבר מבואר ענין זה כמה פעמים שאין זה ענוה להיות במחין דקטנות חס ושלום, וצריכים לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענוה באמת” [ומי שטועה אחר ענוה פסולה זו, אפילו אם הוא צדיק גדול, מתבזבז שולחנו לעתיד לבוא ה’ ירחם (שיחות הר”ן קמ)].

*

החסיד הנודע רבי לוי יצחק בנדר זצ”ל סיפר, שכשבנו בן השנתיים חלה, והרופאים איבדו כל שביב של תקוה. לא אמר נואש השתטח על ציונו הקדוש של רבינו הק’ כל הלילה, והעתיר בדמעות שליש שבנו יחיה לפחות עוד חמישים שנה, ובאופן פלאי הבן ניצל וחי עוד חמישים שנה!

בהלווית הבן, בכה רבי לוי יצחק, “התפילה בכוחה לשנות את כל הטבע, למה לא ביקשתי יותר, הרי ה’ מקשיב לתפילתי…”.

וכך גם מסופר על אחד מתלמידי רבי נחמן, שהתחנן לרבו שיבטיח רפואה שלימה לבנו, אך רבינו התחמק מלענות לו, עד שגילה לו שכבר נגזרה גזירה רח”ל.

אך למרבה הפלא, למחרת בבוקר קם הבן ממיטת חוליו. האב הנרגש הגיע לבית הכנסת ולאלתר ניגש אליו רבי נחמן, “דע לך שכבר נגזרה הגזירה, אבל האמא של הילד האמינה בעצמה, האמינה שה’ שומע את התפילה שלה, והיא עמדה כל הלילה להתפלל, ותפילתה קרעה את רוע הגזירה”.

כי תפילה עם אמונה אמיתית, אמונה שה’ שומע תפילת כל פה – כולל את התפילה שלי, תפילה כזו בוקעת שערי שמים, ומשברת כל חומות של ברזל, באמונה.

למסירת פדיון נפש
נגישות