ארבע פרשיות

ארבע פרשיות

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

"ארבע פרשיות" הינם ארבע פרשיות בתורה שנוהגים לקוראם לאורכו של חודש אדר, הראשונה היא "פרשת שקלים" שנקראת בשבת מברכים של ראש חודש אדר, שבת זו נקראת "שבת שקלים" על שם הפרשה הנקראת בה, המדברת על הבאת שקלי התרומה לבית המקדש.

הפרשה השניה נקראת "פרשת זכור", וכן השבת שבה נקראת על שמה "שבת זכור", ומדברת על זכירת מעשה עמלק, וההבטחה למחייתו של עמלק, פרשה זו נקראת סמוך ונראה ליום הפורים הקדוש.

הפרשה השלישית נקראת "פרשת פרה", וכן השבת נקראת על שמה "שבת פרה", ומדברת על מעשה הפרה האדומה.

הפרשה הרביעית נקראת "פרשת החודש", וכן השבת נקראת על שמה "שבת החודש", ומדברת על הכתרת חודש ניסן לראש החודשים, וכן דיני הקרבת קרבן פסח.

מקור המנהג לקריאת הפרשיות

המקור הראשון למנהג קריאת ה"ארבע פרשיות" הינו במשנה מסכת מגילה פרק ג' משנה ד', "ראש חודש שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ןמפסיקין לשבת אחרת, בשניה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם, בחמישית חוזרין לסדרן".

כשבית המקדש היה קיים היו פרשיות אלו תופסות את מקומה של פרשת השבוע, ולכן המשנה אומרת "בחמישית חוזרין לסדרן" שחוזרין למקום שאחזו בו לפני שעברו לקרוא בארבע פרשיות. כיום אין מפסיקים בקריאה בשל הארבע פרשיות (כמו שמפסיקים בשביל קריאת שבת חול המועד), אלא קוראים בפרשיות אלו כמפטיר.

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

שבת שקלים

בשבת שלפני ראש חודש אדר קוראים בתורה את פרשת שקלים, שמובאת בתחילת פרשת כי תשא, ונקראת פרשה זו לאחר קריאת התורה בתור מפטיר לפרשת השבוע, בעוד שבזמן שבית המקדש הייתה פרשה זו מחליפה את פרשת השבוע, והיו קוראים רק את פרשת שקלים.

תוכן הפרשה

תוכנה של פרשת שקלים הוא אודות מצוות "מחצית השקל", שהייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכל יהודי צריך לתרום לבית המקדש מחצית השקל, דמי השתתפות בקורבנות שהיו קריבים בבית המקדש, מדי יום, בחגים ובראשי חודשים.

פעם בשנה היו אוספים את דמי ה"מחצית השקל", בחודש אדר, ואז היו שליחי בית הדין "משמיעין על השקלים" (שקלים פרק א' משנה א'), שפירושו היו מתפזרים בעיירות ארץ ישראל על מנת לאסוף את הכסף מכל העם.

טעם הקריאה – וזמן קביעתה

טעם וסיבת קביעת הפרשה דווקא בחודש אדר, הוא משום שהתורה אמרה "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה", ומכאן למדו חז"ל שבחודש ניסן יש להתחיל להקריב את הקורבנות מהכסף החדש שנאסף בשנה זו, ולא בכסף שנשאר מהשנה החולפת, ולכן בחודש אדר שקודם לניסן היו מזכירים לעם להביא את שקליהם על מנת שיהיה מוכן לחודש ניסן הקרוב.

למרות שטעם זה לצערנו כבר לא מתאים היום, שחרב בית מקדשינו ואין לנו לא כהן ולא מקדש שיכפר בעדנו, ממשיכים ישראל לפחות לקרוא את הפרשה, שאולי נזכה ש"נשלמה פרים שפתינו", שאולי הקריאה בשפתיים תחשב לנו כאילו קיימנו את המצווה, ורצוננו לקיים את המצווה יעלה לנו כאליו קיימנוה.

הגמרא במגילה דף י"ג אומרת טעם נוסף לקביעת פרשת שקלים בחודש אדר, שהקדוש ברוך הוא ראה שהמן עתיד לשקול כסף למלך אחשוורוש בשביל להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, והקדים תרופה כנגד מכה זו וקבע שבחודש זה יקראו ישראל את פרשת מחצית השקל, וזכות זו תעמוד להנצל מאותם שקלים של המן הרשע.

שיעורים מעניין הפרשיות

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

מפי הרה"ח מורנו הרב עוזיהו אלכורת שליט"א

מהלכות ראש חודש אדר

[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]

נגישות