ארבע פרשיות
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]
"ארבע פרשיות" הינם ארבע פרשיות בתורה שנוהגים לקוראם לאורכו של חודש אדר, הראשונה היא "פרשת שקלים" שנקראת בשבת מברכים של ראש חודש אדר, שבת זו נקראת "שבת שקלים" על שם הפרשה הנקראת בה, המדברת על הבאת שקלי התרומה לבית המקדש.
הפרשה השניה נקראת "פרשת זכור", וכן השבת שבה נקראת על שמה "שבת זכור", ומדברת על זכירת מעשה עמלק, וההבטחה למחייתו של עמלק, פרשה זו נקראת סמוך ונראה ליום הפורים הקדוש.
הפרשה השלישית נקראת "פרשת פרה", וכן השבת נקראת על שמה "שבת פרה", ומדברת על מעשה הפרה האדומה.
הפרשה הרביעית נקראת "פרשת החודש", וכן השבת נקראת על שמה "שבת החודש", ומדברת על הכתרת חודש ניסן לראש החודשים, וכן דיני הקרבת קרבן פסח.
מקור המנהג לקריאת הפרשיות
המקור הראשון למנהג קריאת ה"ארבע פרשיות" הינו במשנה מסכת מגילה פרק ג' משנה ד', "ראש חודש שחל להיות בשבת, קורין בפרשת שקלים, חל להיות בתוך השבת, מקדימין לשעבר ןמפסיקין לשבת אחרת, בשניה זכור, בשלישית פרה אדומה, ברביעית החודש הזה לכם, בחמישית חוזרין לסדרן".
כשבית המקדש היה קיים היו פרשיות אלו תופסות את מקומה של פרשת השבוע, ולכן המשנה אומרת "בחמישית חוזרין לסדרן" שחוזרין למקום שאחזו בו לפני שעברו לקרוא בארבע פרשיות. כיום אין מפסיקים בקריאה בשל הארבע פרשיות (כמו שמפסיקים בשביל קריאת שבת חול המועד), אלא קוראים בפרשיות אלו כמפטיר.
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]
שבת שקלים
בשבת שלפני ראש חודש אדר קוראים בתורה את פרשת שקלים, שמובאת בתחילת פרשת כי תשא, ונקראת פרשה זו לאחר קריאת התורה בתור מפטיר לפרשת השבוע, בעוד שבזמן שבית המקדש הייתה פרשה זו מחליפה את פרשת השבוע, והיו קוראים רק את פרשת שקלים.
תוכן הפרשה
תוכנה של פרשת שקלים הוא אודות מצוות "מחצית השקל", שהייתה נהוגה בזמן שבית המקדש היה קיים, שכל יהודי צריך לתרום לבית המקדש מחצית השקל, דמי השתתפות בקורבנות שהיו קריבים בבית המקדש, מדי יום, בחגים ובראשי חודשים.
פעם בשנה היו אוספים את דמי ה"מחצית השקל", בחודש אדר, ואז היו שליחי בית הדין "משמיעין על השקלים" (שקלים פרק א' משנה א'), שפירושו היו מתפזרים בעיירות ארץ ישראל על מנת לאסוף את הכסף מכל העם.
טעם הקריאה – וזמן קביעתה
טעם וסיבת קביעת הפרשה דווקא בחודש אדר, הוא משום שהתורה אמרה "זאת עולת חודש בחודשו לחודשי השנה", ומכאן למדו חז"ל שבחודש ניסן יש להתחיל להקריב את הקורבנות מהכסף החדש שנאסף בשנה זו, ולא בכסף שנשאר מהשנה החולפת, ולכן בחודש אדר שקודם לניסן היו מזכירים לעם להביא את שקליהם על מנת שיהיה מוכן לחודש ניסן הקרוב.
למרות שטעם זה לצערנו כבר לא מתאים היום, שחרב בית מקדשינו ואין לנו לא כהן ולא מקדש שיכפר בעדנו, ממשיכים ישראל לפחות לקרוא את הפרשה, שאולי נזכה ש"נשלמה פרים שפתינו", שאולי הקריאה בשפתיים תחשב לנו כאילו קיימנו את המצווה, ורצוננו לקיים את המצווה יעלה לנו כאליו קיימנוה.
הגמרא במגילה דף י"ג אומרת טעם נוסף לקביעת פרשת שקלים בחודש אדר, שהקדוש ברוך הוא ראה שהמן עתיד לשקול כסף למלך אחשוורוש בשביל להשמיד ולהרוג ולאבד את כל היהודים, והקדים תרופה כנגד מכה זו וקבע שבחודש זה יקראו ישראל את פרשת מחצית השקל, וזכות זו תעמוד להנצל מאותם שקלים של המן הרשע.
שיעורים מעניין הפרשיות
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]
מפי הרה"ח מורנו הרב עוזיהו אלכורת שליט"א
מהלכות ראש חודש אדר
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]
"ראש חודש אדר הסמוך לניסן שחל להיות בשבת קורין פרשת שקלים שהיא 'כי תשא' (שמות פרק ל' פסוק י"א עד י"ז), ומפטיר 'ויכרות יהוידע' (מלכים ב' פרק י"א פסוק י"ז עד כ' ופרק י"ב פסוק א' עד י"ז), ומוציאין שלשה ספרים באחד קורא פרשת השבוע, ובשני של ראש חודש, ובשלישי קורא מפטיר בפרשת שקלים" (שולחן ערוך סימן תרפ"ה סעיף א'). ואם "חל ראש חודש אדר הסמוך לניסן בתוך ימי השבוע ואפילו בערב שבת, [בשנת תשע"ח, שראש חודש ימי חמישי ושישי] מקדימין לקרות פרשת שקלים בשבת שלפניו" (שולחן ערוך שם סעיף ה'), בטעם הדבר לקריאה זו כיון "דאמר קרא זאת עולת חודש בחודשו, אמרה תורה 'חדש והבא קרבן מתרומה חדשה' וכיון דבניסן צריך להקריב מתרומה חדשה מקדימין וקורין באחד באדר כדי שיביאו עם ישראל שקלים למקדש" (מסכת מגילה כ"ח ע"א), וזכרון למעשה זה קוראים בשבת שלפני אדר פרשת שקלים כנ"ל.
יש אומרים שיש ליתן קודם פורים מחצית מן המטבע הקבוע באותו מקום ובאותו זמן, זכר למחצית השקל שהיו נותנין באדר, ומאחר ששלוש פעמים כתיב תרומה בפרשה [פרשת שקלים] יש לתן שלושה" (רמ"א סימן תרצ"ד סעיף א') [נמצא שבארץ ישראל אפשר ליתן ג' מטבעות של חצי שקל] "ומנהג זה לא נתפשט בכל מקום, שלא נהגו לתת כי אם חצי מטבע הפחות שבמטבעות ואין צריך שלושה חצאין" (כף החיים שם סעיף קטן כ"ג)
"ומי שידו משגת יש לעשות זכר למחצית השקל בשלימות, דהיינו שיתן מטבע שמצוי באותו מקום ששמו 'מחצית' ויש בו כסף מזוקק שיעור מחצית השקל או יותר, ושיעורו שלושה דראה"ם כסף (טהור), ואם לא נמצא כזה (מטבע) במקומו אז יתן כסף שיוכל לקנות בו מחצית השקל, דהיינו שלושה דראה"ם כסף (טהור), ואם אין ידו משגת לזה אז יתן מטבע ששמו חצי הנהוג באותו מקום כפי יכולתו, יהיה מה שיהיה כיון שאינו אלא זכר בעלמא" (כה"ח שם סעיף קטן כ')
ג. "הכל חייבים ליתן מחצית השקל כהנים לויים וישראלים וגרים, אבל לא נשים ולא עבדים ולא קטנים, קטן שהתחיל אביו ליתן עליו מחצית השקל שוב אינו פוסק, אלא נותן עליו בכל שנה ושנה עד שיגדיל ויתן על עצמו" (רמב"ם הלכות שקלים פרק א' הלכה ז'), הקטנים המדוברים, יש מפרשים שהוא קטן מגיל י"ג שנים ולא הביא ב' שערות אבל לאחר י"ג שנים והביא ב' שערות חייב (רמב"ם בפירוש המשנה בשקלים פרק א' משנה ג' והרמב"ן על החומש פרשת 'כי תשא'), ויש אומרים "דאין חייב ליתנו רק מי שהוא מבן עשרים שנה ולמעלה" (רמ"א סי' תרצ"ד ס"א ור"ע מברטנורא שם במשנה).
"ובהגהות מנהגים כתב שנשים וילדים (קטנים) חייבים, ונראה משום דכתיב בשקלים 'לכפר על נפשותיכם' על כן נותנים גם בעד הנשים והילדים כדי לכפר על הנפש" (כף החיים שם סעיף קטן כ"ז). "והמנהג הוא ליתן אפילו בעד בניו הקטנים ואשה מעוברת בעד ולדה" (משנה ברורה שם סעיף קטן ה').
ד. יש אומרים "שצריכין ישראל לתת שקליהם (זכר למחצית השקל) לפני שבת זכור" (מסכת סופרים פרק כ"א הלכה ד'), ויש אומרים שנותנים "במנחה של תענית אסתר" (דרכי משה שם), "והמנהג ביום תענית קודם מנחה לתת כל יחיד (זכר) למחצית השקל ליד הגבאי, דהיינו כדי שיהא צדקה עם התענית לכפר, ואפילו אם התענית דחוי, כגון שחל פורים במוצאי שבת ומתענין יום חמישי, גם כן יש ליתנו ביום התענית קודם מנחה כדי לצרפו לתענית לכפר" (כף החיים שם סעיף קטן כ"ה) ה. כשנותן המעות "אסור לומר עליהם לשם כופר (מחצית השקל) אלא (זכר למחצית השקל) לשם נדבה" (מסכת סופרים שם) ואין ליתן זכר למחצית השקל וכל שכן מתנות לאביונים ממעשר כספים ורק אם בא להוסיף על החיוב אפשר ליתן תוספת זו ממעשר כספים (באר היטב שם סעיף קטן ב')
קודם שיפריש זכר למחצית השקל יאמר נוסח זה:
"ריבונו של עולם גלוי וידוע לפניך שבזמן שהיה בית המקדש קיים היו ישראל נותנין כל אחד ואחד מחצית השקל בחודש אדר לעבודת בית המקדש לכפר בעדם ועתה בעוונותינו הרבים חרב בית המקדש ואין אנו יכולים לקיים מצוה זו של מחצית השקל ולכן יהי רצון מלפניך ה' אלהינו ואלהי אבותינו שיהא זה שיח שפתותינו שקורין פרשת מחצית השקל ונותנין כסף זכר למחצית השקל לצדקה יעלה לפניך כאלו קיימנו מצות מחצית השקל בפועל היא וכל מצות הכללות בה במקום עליון ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה עלינו כוננהו"
ואחר כך יאמר פרשת כי תשא עד 'לכפר על נפשותיכם' ואחר כך יאמר:
"לשם יחוד לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה בדחילו ורחימו ודחילו ורחימו, ליחדא שם אות יוד באות ה"א ואות ו' באות ה' ביחודא שלים בשם כל ישראל, הריני בא לקיים מצות זכר למחצית השקל והריני נותן חצי מטבע זו לצדקה, ולתקן שורש מצוה זו וכל המצות הכלולות בה במקום עליון, ויהי נועם ויהי נועם ה' אלוהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה עלינו כוננהו"
ואחר כך יתן אותו ליד הגבאי של תלמידי חכמים, או של עניים או יתן הוא בידו לאיזה תלמיד חכם עני בצנעה, או לעני בן טובים ירא שמים (כף החיים שם סעיף קטן כ"א)