ברכת הקשת בענן

הרואה את הקשת בענן, מברך: "ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם זוכר הברית ונאמן בבריתו וקיים במאמרו".

דין ייחודי לקשת הוא, שבכל פעם שנראית קשת יש לברך מחדש על ראייתה, למרות שלא עברו שלושים יום מראייתה הקודמת. משום שכל הופעה של קשת היא חדשה, שכן הקשת הקודמת חלפה לה.

הנוסח המיוחד של הברכה מכוון כנגד הברית שכרת ה' עם נח וזרעו אחריו, שלא יהיה עוד מבול על הארץ, שנאמר (בראשית ט, יב-טז):

"ויאמר אלוהים זאת אות הברית אשר אני נתן ביני וביניכם ובין כל נפש חיה אשר אתכם לדורות עולם.

את קשתי נתתי בענן והייתה לאות ברית ביני ובין הארץ. והיה בענני ענן על הארץ ונראתה הקשת בענן.

וזכרתי את בריתי אשר ביני וביניכם ובין כל נפש חיה בכל בשר ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר.

והייתה הקשת בענן וראיתיה לזכר ברית עולם בין אלוקים ובין כל נפש חיה בכל בשר אשר על הארץ.

ויאמר אלוקים אל נח זאת אות הברית אשר הקמתי ביני ובין כל בשר אשר על הארץ".

אמרו חכמים שאין ראוי להסתכל בקשת, מפני שהקשת מגלה את כבודו ואת בריתו של ה', וכל המסתכל בה הרבה אינו חס על כבוד קונו.

אבל הסתכלות קצרה כדי לברך את הברכה ודאי מותר ונצרך.

ויש אומרים, שמאחר שאין ראוי להסתכל בקשת, הרואה אותה יברך, אבל אין ראוי לספר לחבירו שהקשת נראית בשמיים (מ"ב רכט, א). ויש אומרים להיפך, שאדרבה נכון לומר לחבירו שיראה את הקשת, כי לכך נועדה, להזכיר לבני האדם שבזכות הברית – ה' מקיים את העולם ויתעוררו לתשובה.

היערות דבש הקשה מדוע מברכים על ראיית הקשת, הרי הוא עניין טבעי הנוצר מלהט השמש המכה בעננים ביום הגשם, כמו השם צלוחית מלאה מים מול קרני השמש, ומדוע תקנו לברך ברכה בראיה זו? ומה הכוונה שהקשת היא אות ברית?

וביאר שיש ב' סוגי קשתות, אחת קשת שיש בה הרבה גוונים וזה דבר טבעי. הקשת השנייה שהיא זכר לברית מראה תכלת לגמרי, והטעם שהמראה כתכלת: לפי שהתכלת מלשון כליה ר"ל, והתכלת מראה שהתחייבו כביכול ישראל כליה.

והוסיף שצריך לימוד והבחנה בין ב' סוגי הקשתות, שהקשת המזכרת הברית באה לעורר בתשובה ולחדול מרע. ולפ"ז לעניין ברכה אין לברך על הקשת הנראית לפנינו בגווניה, שהרי לא נאמר על זה "זוכר הברית" (יערות דבש ח"א דרוש יב).