גזירות הממשלה? מס חד פעמי? מה יהיה?
עצביו כבר עמדו לקראת פקיעה, העבודה היתה קשה ושוחקת. כבר שנים שהוא משמש בתפקידו כבמאי, אינספור הצגות ומחזות עברו תחת ידו, ועל כולן פיקד בעוצמה ובחכמה, עד ששמו הטוב יצא למרחקים.
אך המחזה שהפיק בקייץ הזה היה קשה, ניתן לומר אפילו קשה מאוד. הסיפור היה כתוב טוב, התנאים הטכניים היו מעולים, אבל שני השחקנים הראשיים לא שיתפו פעולה…
גיבור הסיפור היה שחקן מקצועי, הוא היה מסוגל להכנס לדמות שאותה היה אמור לשחק בצורה מושלמת. אבל בהצגה הזו הוא עשה את זה מדי טוב, שכשהוא חזר הביתה בתום יום צילומים נשאר עדיין אחוז פחדים שהמתנקש מההצגה ימצא אותו. אשתו לא אהבה את הרעיון, וטילפנה לבמאי בתסכול, "אני לא יכולה להמשיך עם זה, הכנסת אותו לקטע של הסיפור, והוא לא יוצא מזה, או שתסביר לו שזה בסך הכל סרט, או שהוא מפסיק עם זה…".
השחקן השני, המתנקש, היה הרבה יותר גרוע. בדרך כלל היה די מקצועי, מתחבר לדמות, משחק אותה בצורה מושלמת וחיה. אבל הפעם כאילו השתגע, כאילו חי מחוץ להצגה לגמרי. בקטע מסויים הוא היה אמור לפספס את גיבור הסיפור, ולהתאכזב על הכשלון. אבל כאילו לא קרה כלום, והוא עוד אומר לבמאי, "מה אתה רוצה, זה בסך הכל סרט…".
*
אדם משכיל אמור לדעת מה תכליתו בעולמו, ואם הוא לא יודע, אז הוא אמור לחפש – עד שהוא ימצא.
הבעיה מתחילה רק מתי שהוא מנסה להתחיל ליישם את מה שהוא אמור לעשות:
ישנם כאלו שנכנסים לזה חזק, אפילו חזק מדי. אם הם מצליחים אז הם מסתובבים עם האף למעלה כאילו כל העולם שלהם – ואם הם לא מצליחים אז אוי ואבוי… כל היום מקטרים ועצובים ומיואשים…
מהצד השני, ישנם שלוקחים את כל התכלית בעולם ב'איזי'… מה זה משנה אם אני יצליח או לא יצליח, בכל מקרה לא אני מנהל את העולם, וגם לא מענין אותי כל כך להיות מושלם, טוב לי איך שאני…
*
רבי נחמן מברסלב סולל דרך מפתיעה שמשלבת את שני הניגודים לתפיסת עולם אחת מאוחדת וברורה:
הוא אומר לכל אחד מהם, "אתה צודק ולא צודק…".
יש אמת בזה שאדם צריך לקחת ברצינות את החיים, לקוות בכל בוקר שהיום הזה יהיה יום פורה ומוצלח, וכמובן, לעשות את כל המאמצים כדי שרצונותיו יתגשמו, והוא יוכל להוציא מן הכח אל הפועל כפי שאכן מקווה, "כי באמת ראוי לאיש ישראלי, שיגמור חפצו ורצונו בכל דבר שבקדושה מכח אל הפועל…".
אבל מאידך –
האדם חייב לזכור שהוא בסרט, הוא צריך להכנס לסרט ולעשות מה שהוא יכול, וגם להתחבר לקטע , אבל הערך האמית שלך נקבע לפי ההסתכלות עליך מלמעלה, איך שה' מסתכל עליך.
ואם בעיני ה' אתה חשוב ומוצלח ואהוב – אז זה מה שאתה באמת!!
"כי בודאי אם היה לו אמונה שלמה, והיה מאמין שהשם יתברך עומד עליו, ושומע כל דבור ודבור שיוצא מפיו, ומאזין לקול תפלתו, בודאי לא היה לו שום עצבות ועצלות וכבדות", אז תבין – מגלה רבי נחמן לאדם – שבחיים האמיתיים שאחרי הסרט, מסתכלים עליך ומקשיבים לכל מילה שלך באהבה אינסופית.
אז מהיום – אנחנו נכנסים חזק לתכלית שלנו בעולם, משתדלים מאוד מאוד להיות ממש מושלמים, כאילו שהכל מתחיל ונגמר בשאלה אם הצלחנו או לא… אבל מצד שני מאמינים שהערך האמיתי שלנו נגזר רק למעלה, ושם אנחנו הכי טובים ואהובים.
