הגאון הקדוש רבינו יהושע ליב דיסקין זיע"א – המהרי"ל דיסקין
יום הילולא כ"ט טבת
רבינו נולד בליטא בעיירה בריסק, והיה בן לרב העיר רבי בנימין דיסקין, בעוד שאביו היה יושב בחדרו ודן, היה הבן שמינקותו ניכרה גדלותו יושב לפני החדר והוגה בתורה יומם וליל.
*
סיפר פעם, שהרהר בגדלותו של אביו ותמה מה הפער העצום שיש ביניהם, במה הוא מתבטא, במה אביו כל כך גדול ממנו.
יום אחד כשישב במחוץ לחדר, ראה שהכניסו על מנת להראות לאביו גווילי ספרי תורה שנשרפו על מנת לשאלו בדינם.
הילד שישב בחוץ וראה את הגווילים נחרד והזדעזע על עמקי נשמתו למראה, והמתין לראות את תגובת אביו. מיד בהיכנסם לחדרו, קרס ר' בנימין ארצה למראה הגווילים הנשרפים.
אמר רבינו, זה היה הזמן שבו הבנתי את פשר עוצם גדולת אבי ז"ל.
*
היה לוחם גדול בתנועת ההשכלה שהחלה להתפשט בזמנו.
יום אחד הפעילו שונאיו הגדולים מראשי ההשכלה את קשריהם בשלטונות על מנת לאסור את רבינו, והוא הובא אל בית האסורים.
בעקבות מקרה מצער זה, נטש רבינו את הגולה ועלה לארץ הקודש. בדרכו עבר דרך מדינת צרפת, ולימים ציין בכאב, שפגש שם 'רב' שהיה כנגד החמישה חומשי תורה, שאלוהו עד כדי כך? ענה "כן, היה כנגדם כל הזמן".
*
בארץ ישראל היה לראש המנהיגים בארץ הקודש, ונלחם בכל כוחו במשכילים והמיסיון שניסו בכל כוחם למצוא אחיזה בארץ הקודש.
אחד מהדברים שהותירו רושם עד ימינו אנו, זהו החרם כנגד מי שיעז להכניס ליודי שפות זרות למוסדות הלימוד, שזו היה ראשית דריסת הרגל של המשכילים בעת ההיא.
*
הותיר אחריו את בנו הגדול רבי יצחק ירוחם דיסקין, שהיה למנהיג הלא רשמי של ארץ הקודש אחרי מלאות ימיו.
