הרה"ק הגאון העצום רבינו צדוק כהן מלובלין
עוקר הרים וטוחנם, גדול בדורות וענק שבענקים, כך מצטייר גודל קדושתו בראי הדורות כ-100 שנה לפטירתו.
הורתו ולידתו היה בין קהל מתנגדי החסידות שהיה קיים באותם ימים בארצות אירופה.
בימי בחרותו, החל כוכבו לדרוך בשמי היהדות, ובלומדו בישיבת לובלין נודע שמו בקהילות ישראל בשם ה'עילוי מקריניק'.
לאחר חתונתו, שכבר היה אז מגדולי דורו, והיווה אור עולה בשמי דורו, ביקש להתגרש מאשתו, עקב שמועה רעה ואכמ"ל. אשתו סרבה לקבל את הגט ולכן יצא במסע לקבל 'היתר מאה רבנים'.
בין הרבנים היה האדמו"ר הקדוש הרה"צ רבי מרדכי מטשרנוביל זיע"א, שאיתו אירע מעשה נורא, שבבוא ר' צדוק לפניו, הזהירו ר' מרדכי, שהוא מוכן לחתום על ההיתר, אם כי בעקבות כך לא יזכה לבנים יותר. ר' צדוק בכל זאת המשיך באסיפת החתימות, ואכן נפטר ללא בנים.
במשך השנים, כחלק ממעל הספרים העצום שהוציא לאור העולם, כתב את הספר 'פוקד עקרים', וייתכן והיה ספר זה חלק מניסיונותיו להמתיק את רוע גזירה זו.
בסוף לא הוצרך להיתר, ואשתו הסכימה לקבל את הגט והתגרשה ממנו.
בהיותו בגיל 24, שהה בעיר איזיבצא, ושם חלם חלום מבהיל, שכל בני הדור האחרון הינם נשמות דור המדבר, וקישר את חלומו לעיר ששהה בה, וכך קשר עצמו להאדמו"ר רבינו מרדכי ליינר מאיזביצא זיע"א, ולתורת החסידות.
בתורת המחשבה החסידית, עומק מחשבתו מהווה אבן דרך יסודית לדורי דורות לכל מבקש להתעמק במחשבת היהדות בכלל ומחשבת החסידות בפרט.
כל המתוודע לחן תורתו, נפלא עד מאוד מפאר מחשבתו, שיורד בעיקר למחשבה אודות הדור האחרון, הנהגתו ותיקון העולם שיבוא על ידו.
אין מילים לתאר את ה'אוצר' שהוענק על ידי ספריו הרבים, שנחשבים לרבים מאוד בכל קנה מידה, ובפרט לכותב בתורת החסידות. ו'אוצר' עצום זה מהווה בסיס לכל ספרייה חסידית המכבדת את עצמה, ואבן דרך לכל מבקש ה'.
בתורתו מובא רבות מתורת רביה"ק מברסלב, דבר שלא היה נפוץ בתקופתו כלל, וודאי שלא בארץ פולין. ואף כתב ספר 'מראה מקומות' על ספר המידות של רביה"ק, שמגלה טפחיים מגדולת בקיאותו המבהילה בכל חדרי התורה.
יהי זכרו ברוך, ויהא מליץ יושר לדור אחרון, שכה רבות היפך בזכותו בספריו ותורתו, וימהר את התגלותו השלימה של משיח צדקינו, אמן.
