הלכות ברכת המזון
ברכת המזון נלמדת מפסוק בפרשת עקב "ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלוקיך על הארץ הטובה אשר נתן לך", והיא מהמצוות מדאורייתא הלא רבות שנותרו לנו כיום אחר חרבן בית המקדש.
מדאורייתא הברכה היא רק על שיעור שביעה, כמאמר הפסוק "ושבעת וברכת", וחכמים חייבו כבר מכזית.
על דין זה דרשו חז"ל במסכת ברכות, "דרש רב עוירא, זמנין אמר לה משמיה דרבי אמי וזמנין אמר לה משמיה דרבי אסי, אמרו מלאכי השרת לפני הקדוש ברוך הוא "רבונו של עולם, כתוב בתורתך, אשר לא ישא פנים ולא יקח שחד, והלא אתה נושא פנים לישראל, דכתיב ישא ה' פניו אליך.
אמר להם, וכי לא אשא פנים לישראל? שכתבתי להם בתורה ואכלת ושבעת וברכת את ה' אלהיך, והם מדקדקים עצמם עד כזית ועד כביצה.
ספק בברכת המזון
ידוע הכלל סב"ל – דהיינו ספק ברכות להקל, שאם יש לאדם ספק אם ברך ברכה מסוימת או לא, אז פוסקים להקל ואינו צריך לשוב ולברך.
אבל בברכת המזון הדין הוא הפוך, במידה ואדם אינו זוכר אם ברך או לא, חייב לשוב ולברך.
וטעם הדבר, שתמיד הדין הוא להקל מחמת שהברכות הינם דין דרבנן וככל דיני דרבנן הספק הוא להקל. אבל ברכת המזון הואיל והיא מדאורייתא אזי ספיקא הוא להחמיר ולא להקל.
נשים בברכת המזון
נשים חייבות בברכת המזון.
קיימת מחלוקת בפוסקים האם נשים חייבות מדאורייתא או דרבנן אבל הם חייבות.
בזמנם נשים לא ידעו לקרוא מתוך סידור לכן תיקנו עבורם ברכה קצרה וכיום אין לברכה אלא חולים עפ"י היתר רב, "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הזן אותנו ואת העולם, ברוך אתה ה' הזן את הכל.
נודה לך ה' אלוקינו על שהנחלת לאבותינו ארץ חמדה טובה ורחבה ברית ותורה חיים ומזון, על בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו, ברוך אתה ה' על הארץ ועל המזון.
רחם ה' אלוקינו על ישראל עמך ועל ירושלים עירך, ומלכות בית דוד תחזירנה למקומה במהרה בימינו, ברוך אתה ה' בונה ירושלים."
נוסח הברכה
ברכת המזון מורכבת מארבע ברכות יחד. והגמרא בברכות מבארת את כל הארבעה, מי תיקן, מתי וכנגד מה:
אמר רב נחמן משה תיקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן.
יהושע תיקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ.
דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים, דוד תיקן "על ישראל עמך ועל ירושלים עירך", ושלמה תיקן "על הבית הגדול והקדוש".
הטוב והמיטיב ביבנה תקנוה, כנגד הרוגי ביתר.
ההבדל בין ארבעת הברכות ששלושת הראשונות הינן מדאורייתא והרביעית מדרבנן.
