הלכות הכשרת כלים

סוג ההכשר תלוי בצורת השימוש של הכלי וכיצד הוא בלע את האיסור. אם הכלי בלע את האיסור בדרך בישול עם נוזלים אז צריך הגעלה כדי להכשיר אותו, ואם בלע את האיסור ישירות על האש אז צריך ליבון. ליבון זהו ההכשר הטוב ביותר ולכן אם עשו ליבון לכלי שצריך הגעלה הוא הוכשר בכך אבל כלי שצריך ליבון לא הוכשר בהגעלה ולכן זה לא מועיל להגעיל אותו.

כלים שצולים בהם על האש, בתנור או בכל מקור חום אחר ללא רוטב ונוזלים, כמו שיפודים, תבניות, רשת צליה וכו’, אז דרך ההכשרה היא ליבון באש.

דרך הליבון היא להכניס את הכלי באש חזקה עד שניצוצות של אש יהיו ניתזים מהכלי. לשם כך נדרש ברנר או מקור אש חזק שאפשר להכניס את הכלים אל האש עד שיהיו אדומים וניצוצות ניתזים מהם. כדי לצאת מספקות חשוב שיהיה מורה הוראה נוכח במקום כדי לבדוק אם אכן הכלי הוכשר כראוי.

כלים שמשתמשים בהם לבישול ברוטב, כמו סירים, כף לערבוב המרק וכו’ צריכים הגעלה.

כדי לבצע הגעלה יש להרתיח תחילה מים בתוך סיר גדול, וכאשר המים מבעבעים מכניסים את הכלים לתוכו ובכך מכשירים אותם. לפני ההגעלה יש לפרק את ידיות הכלים ולנקות היטב בכל החריצים שלא יהיה שום דבר חוצץ. לאחר ההוצאה מהמים הרותחים יש לשטוף את הכלי במים צוננים.

כלים שנגעו באיסור כלשהו במצב קר צריכים שטיפה בלבד. לכן אם למשל הניחו בשר בצלחת חלבית או שערבבו בטעות חלב קר עם כף בשרית, אין צורך להגעיל את הצלחת או הכף ומספיקה להן שטיפה. כך גם לגבי בשר נבלות וטרפות שנגע בכלים, אם גם הבשר וגם הכלים לא היו חמים בזמן המגע אז הכלים לא נאסרים ורק צריך לנקות אותם. אולם לגבי סכינים הדין עלול להשתנות אם חתכו דבר חריף למשל שנחשב כחם אפילו שהוא קר ואז צריך הכשר.