הלכות לשון הרע (ב)

ספר 'חפץ חיים' הלכות לשון הרע, פתיחה – עשין, א

המספר לשון הרע על חבירו, עובר על מצוות עשה (דברים כ"ד ט') "זכור את אשר עשה ה' אלוהיך למרים בדרך וכו'". שהזהיר אותנו הכתוב לזכור את מה שה' עשה למרים.

אפילו שסך הכול דיברה על אחיה. שאהבה אותו כנפשה, וסכנה עצמה להצילו מן הים, וסך הכול השוותה אותו לשאר נביאים ולא ממש דיברה בגנותו. ולא דיברה בפני רבים אלא רק בפני אהרן אחיה הקדוש. בכל זאת נענשה בצרעת.

קל וחומר לאנשים שמספרים בגנות חבריהם שייענשו.

*

ספר 'חפץ חיים' הלכות לשון הרע, פתיחה – לאוין, ג

ועובר גם המספר במה שכתוב (דברים כ"ד ח'): השמר בנגע הצרעת לשמור מאוד ולעשות. ופרשו בספרא, שמה שכתבה התורה לשמור מאוד, הכוונה שלא לשכוח מליזהר בלשון הרע, שלא תבוא עליך הצרעת על ידי סיפור זה.

*

ישנם שישה מצוות שנקראים 'שש זכירות' שהינם מצוות לזכור בכל עת.

והזכירה החמישית היא זכירת מעשה מרים: "זכור את אשר עשה ה' אלוקיך למרים בדרך בצאתכם ממצרים" (דברים כ"ד, ט'). מרים הנביאה, אחות משה ואהרן, הוציאה דיבה על משה, כשדיברה עם אהרן על פרישת משה מאשתו ציפורה במדבר.

מרים לא התכוונה להוציא שם רע על משה, אלא רצתה לתקן דבר שלדעתה היה בו עיוות, אלא שעם צדיקים מדקדק הקב"ה כחוט השערה, וכעונש על שדיברה לשון הרע היא הצטרעה.