הלכות תפילין
מקור המצווה
מצוות תפילין הינה מדאורייתא, אף בזמן הזה. "וקשרתם לאות על ידך, והיו לטוטפות בין עיניך".
זמן המצווה
זמן הנחת תפילין, הוא מדי יום, חוץ משבתות וימי חול המועד. ובשעות היום מזריחת החמה ועד השקיעה.
נוהגים להניח את התפילין בתפילת שחרית, חוץ מיום תשעה באב, שאז נוהגים ברוב קהילות ישראל להניח במנחה.
ברכות התפילין
לנוהגים כשו"ע, נוהגים לברך ברכה אחת ברכת "להניח תפילין" על שני התפילין, הן של יד והן של ראש.
ולנוהגים כרמ"א, מברכים "להניח תפילין" על תפילה של יד, וברכת "על מצוות תפילין", על תפילה של ראש.
לנוהגים כשו"ע, היות והברכה היא על שני התפילין, יש להיזהר מלדבר ביניהם, אם דיבר בשוגג או שהוכרח, אזי מברך "על מצוות תפילין" על התפילה של ראש.
ואף לנוהגים כרמ"א, יש להיזהר מלדבר בין שניהים.
בדיקת כשרות
נוהגים לבדוק את התפילין פעמיים בשבע שנים לכל הפחות.
נוהגים חסידים ואנשי מעשה, לבדוק את התפילין עם התקרב הימים הנוראים, על מנת להרבות בקדושה ומעשים טובים. וירא שמים יבדוק בכל עת, וכל המרבה הרי זה משובח.
שיעור ההנחה
זמן הנחת תפילין לכל הפחות, הוא כדי הילוך ארבע אמות. ואמנם, כאמור, נוהגים להתפלל שחרית עם התפילין, אבל שיעור זמן זה הוא באונס וכדו'.
אופן ההנחה
אופן ההנחה, הוא שונה על פי מנהג כל קהילה וקהילה ולא דמי.
תפילין רבינו תם
יש מחלוקת בין רש"י הקדוש לנכדו רבינו תם על אופן סידור הארבע פרשיות בתפילין.
בתפילין יש ארבע פרשיות, "קדש", "שמע ישראל", "והיה אם שמוע" ו"והיה כי יביאך". ונחלקו מה הסדר של הפרשיות בהכנסה וכתיבה אל בית התפילין.
ונפסק להניח תפילין של רש"י וכן נהוג.
אם כי אומר השו"ע, שירא שמים יניח אף תפילין כשיטת רבינו תם. וכן מנהג חסידי ברסלב.
