המגיד מדובנא

לרגל יום הפטירה בתאריך י"ז טבת

המגיד מדובנא נודע במשליו המעוררים והמופלאים, שעוררו רבים לשוב לאביהם שבשמים. אף הגאון מוילנא היה מזמינו שיוכיח אותו באמרי פיו.

נביא כאן אחד ממשליו המפורסמים ביותר:

היו היה סוחר יהלומים שמנהגו היהליסוע פעמיים בשנה ליריד.

היה מתאכסן במלון קבוע, בחדר מסויים. באותו מלון עבד נער שתפקידו היה להעלות לו את המזוודות לחדר ובתמורה לכך היה מקבל תשלום בסך חמש מטבעות.

פעם אחת, כשהסוחר ביקש לשלם לנער את חמש המטבעות, לאחר שהלה סיים לעלות לו את המזוודות.

בראות הנער את חמש המטבעות זעף וקרא: "אין מה לדבר על פחות משני רובלי כסף!"

הסוחר כמובן סירב להעלאה הלא שייכת.

אך הנער השיב: "בכל פעם המזוודות שלך לא שקלו כמעט כלום. העליתי אותן בלי שום מאמץ. לכן הסתפקתי בחמש מטבעות. הפעם הן היו מאוד כבדות, שברתי את כל העצמות שלי כדי להעלות אותן, ולכן מגיעים לי שני רובלי כסף לפחות!"

מששמע הסוחר את דבריו – התעלף!

שפכו עליו דליי מים, עד שהתעורר, ולאחר ששבה רוחו אליו, קרא לעברו הנער בבהלה: "אני מוותר על  התשלום, רק אל תתעלף עוד פעם"…

שאלו את הסוחר: "גביר כמוך מתעלף בשביל תשלום פעוט כגון זה?"

"לא זו הסיבה שהתעלפתי. התעלפתי כי יצאתי נקי מכל נכסיי, הפכתי לעני ואביון! אם הנער התאמץ לסחוב את המזוודות – סימן שהן אינן המזוודות שלי! המזוודות שלי קלות ביותר. הן היו מלאות ביהלומים שכמעט ואינם שוקלים כלום. אם הן היו כבדות – סימן שבאכסניה ששהיתי בדרכי הבינו שיש במזוודה אוצרות, ובזמן שלא שמתי לב רוקנו את תכולתן, ומילאו אותן באבנים…"

והנמשל – הקב"ה אומר לישראל: אם אני רואה אנשים שקשה להם לשמור תורה ומצוות, וזה מעייף ומייגע אותם – סימן מובהק הוא ש"לא אותי קראת יעקב"! והראייה לכך היא: "כי יגעת בי ישראל" – שהרי אתם מתייגעים ומתקשים בעבודתי. צדיקים, כשלומדים ומקיימים מצוות, אינם חשים עמל וטורח, אלא אדרבה יש להם טעם ועונג בקיומן.