המוסר, הזמן והמינון
מהי השעה ש'אינה' ראויה למוסר?
לכל דבר זמן ועת. גם למוסר אין כל הזמנים שווים, ויש עיתויים
שאינם מתאימים ומסוגלים למוסר.
אחד מהם הוא בשעת האירוע, ברגע שבו נתפס הילד בקלקלתו.
הערות ותגובות בשעת אירוע, אין בהן כדי להעביר את המסר!!
לדוגמא, הילד אוכל ולא מפנה את השלחן. אם ראיתי ועל המקום
אני מעיר: 'למה אתה לא מפנה את השלחן? תפנה את השלחן'. נדמה
לי שכעת הוא הבין שצריך לפנות, ואם אתה מוסיף גם הסברים הוא גם
יודע למה צריך לפנות…
אך האמת היא שהמוסר לא קשור בכלל לאירועים. אין זה זמן
מתאים למוסר. כשם שאם הילד עבר על איסור בורר, אני לא אומר לו
מדוע אתה בורר, אלא אני יסביר לו מהו בורר, ומה הם פרטי ההלכה, הוא
הדין בכל דרכי ההתנהגות.
הסיבה לכך היא פשוטה – אם הערת לו בשעת מעשה, הוא חסום
מלהבין!
גם אם דברי המוסר שלך הם מעניינים ויפים, ומתובלים במשלים
מרתקים, כרגע הם פשוט לא מעניינים אותו. לא משום שאינך דרשן
מעולה, אלא משום שכרגע הוא במצוקה ואיננו מסוגל להקשיב.
יתכן שהוא יבין שאבא לא אוהב את המעשה הזה, ולא משתלם
לעשות את המעשה הזה מחמת העונשים שהטלת עליו, אך לא פעלת
'למשוך את רצונו', לא להרים יד על חבירו, להכיר טובה, לומר תודה
רבה, להכין נטלה לבוקר, וכן הלאה.
זכור את הכלל: בשעת כשלון, לב הילד אטום מלשמוע את דבריך.
אתם יושבים ברוגע? מטיילים? עכשיו הזמן!
העת הראויה למוסר היא בזמן שלוה ושקט. כל מפגש באווירה רגועה
עם הילד, בשעת שיחה, בשלחן שבת, בטיול, בהליכה לבית הכנסת, הם
הזמנים הראויים להעברת המסרים החינוכיים שאתה מבקש להנחיל
לבנך.
לדוגמא, אחד הערכים אותם יש להנחיל לילדים הוא ערך 'הכרת
הטוב'. בנפשו של יהודי מפעמת מידת הכרת הטוב. ולכן בשולחן שבת,
ברגע של מנוחה, אפשר לשוחח על מעלת הכרת הטוב, ולחזור על
שיחה זו מדי פעם.
הילד יושב סביב שולחן שבת עמוס במאכלים טובים ומעדנים,
ומסוגל להפנים את אותם ערכים. לאחר מכן אפשר לחזור על הדברים
במשך ימות השבוע.
אני מסביר מה זו הכרת הטוב, ומדוע צריך להכיר טובה, ואיך נראה
אדם שהוא כפוי טובה, ומה יחסו של הקב"ה כלפי אדם שכזה, וכדו'.
הילד לא מרגיש אשם, הוא לא חש נרדף, ושומע דבר תורה בנעימות,
וכיון שכן, מפנים זאת!!
אפשר וראוי לשתף את הילדים בנושא המדובר. 'מה אתה אומר,
למה כל כך חשוב להכיר טובה? ולמה לא ראוי לא להכיר טובה?'. כעת
הילד מבטא זאת בפיו, ומבין היטב.
יתרה מזו, לאחר שלמדנו על ערכה של הכרת הטוב, אנחנו מיישמים
זאת הלכה למעשה. 'מי רוצה להכיר טובה בצורה הנכונה?', וישנה
היענות מצד הילדים להכיר טובה, וכל ילד לפי גילו מוסיף והולך.