אכילת מאכלי חלב בחג השבועות
בחג השבועות נוהגים בכל תפוצות ישראל לאכול מאכלי חלב, והדבר מוזכר אפילו בספר ההלכה היהודי, השולחן ערוך, שהרמ"א מביא בהגהתו לשולחן ערוך, (אורח חיים, סי' תצ"ד, סעיף ג'), "ונוהגין בכל מקום לאכול מאכלי חלב ביום ראשון של שבועות".
ונאמרו בכך טעמים רבים:
הרמ"א שהזכרנו לעיל, מדמה זאת לביצה והזרוע של ליל הסדר, שכשם שאוכלים בליל הסדר זרוע כזכר לקרבן פסח, וביצה כזכר לקרבן חגיגה, זה גם סיבת אכילת המאכלי חלב בחג השבועות.
שבחג השבועות מקרבים את קרבן "שני הלחם", שהיו מביאים שני לחמים לבית המקדש כקרבן חג השבועות, וכשאוכלים מאכלי חלב חייבים להביא לחם חדש בנפרד, בשביל להפריד בין בשר לחלב, וכך יוצא שאוכלים שני לחמים בחג השבועות, אחד לחלבי ואחד לבשרי, וזה שכר לקרבן שני הלחם.
טעם נוסף, שמקובל מאוד, הוא על שם הפסוק "דבש וחלב תחת לשונך", שפסוק זה מדבר על התורה הקדושה, וביום מתן התורה אוכלים מאכלי חלב שהתורה נמשלה להם.
טעם מפורסם קצת, הוא שבני ישראל במדבר אכלו מאכלי חלב מיד לאחר מתן תורה, כיון שבמתן תורה קיבלו על עצמם את איסור המאכלות, וכשנסתיים מעמד מתן תורה לא יכלו לגשת לאכול מאכלים בשריים, מחמת שבשר דורש הכנה מרובה, כשחיטה, מליחה, הגעלת הכלים, וכו', ולכן יכלו לאכול רק חלב, וזכר לזה אוכלים אף אנו מאכלי חלב.
[/five_sixth]
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]
