המתכון להשכבת הילדים בצורה הטובה
בשעת ההשכבה אמורה האהבה להגיע לשיא ביטוייה!
הזמן המובחר, שבו חשוב במיוחד להשרות חום ואהבה הוא בשעת ההרדמה.
בשעה שהילדים הולכים לישון, חשוב מאד להעניק להם אהבה. זמן זה הוא ממש הכרחי לגילויי אהבה!
היות וכאשר הילדים נרדמים בתחושה שההורים אוהבים אותם, תחושה זו מלוה אותם משך כל זמן השינה. ולא זו בלבד – השעה החמימה הזו מסוגלת להחרט בזכרונו של הילד לאורך ימים ושנים.
שעה ההשכבה היא שעת הנסיון הקשה ביותר…
נכון, זו שעה קשה, משום שנפגשים בה שני עולמות. מחד, עולמו של ההורה, שמצפה לסיום תפקידו היומי לאחר כל עמל היום; ומאידך עולמם של הילדים, שמלאים באנרגיה ובחיות…
ילד אינו חושש מיום המחר, ואינו חושב שעליו לאגור כוחות למחר. מבחינתו הוא ישחק עד כלות כוחותיו. לפעמים ילד מסוגל להרדם באמצע תנועה. כל ילד הוא בבחינת החזון איש זצ"ל, שנהג שלא לשכב במיטתו עד שאחזה אותו שינה בעל כורחו…לתלוש את הילד מתוך עולם כל כך נחמד ומלא פעילות, ובפרט אם הוא גדל בבית אוהב, זו בעיה. תבין אותו…
כל מי שיש לו ילד שיכול לרדת מהמיטה לבד, יודע כמה קשה שעה זו. הוא עולה למיטה, ויורד, עולה ושוב יורד, ופתאום הוא צמא, 'אמא תבואי', 'אבא תבוא', ומעיר את מי שהספיק להירדם, ומושך את השמיכה, ומנדנד, וממש מותח את החבל עד הקצה –
אבל למרות זאת, יש לשמור על אורךרוח. בשעה זו אין ברירה אחרת אלא לנהוג באיפוק. אם צריכים לערוך לו סדרת חינוך, כפי שנסביר בשיעור על המשמעת, נעשה לו, אבל כעת אין זה הזמן המתאים!
זמן ההשכבה איננו זמן ל"חיסול חשבונות" – – –
מעשים אלו של הילד מורים על דרישת תשומת לב. הוא מבקש תשומת לב, ולנו זה הפך להיות כמטלה כבדה מנשוא, ו'נו, שילך כבר לישון'…
אולם הילדמבחינתו מרגיש, שתפסו אותו כמו שק והשליכוהו אל המיטה, והעיקר שישרור כאן שקט מוחלט… יש הורים שאומרים זאת בפה מלא, ה' ירחם… אבל גם הורים שלא מתבטאים כך במפורש, זו התחושה של הילדים. הם מבינים לפי צורת ההתנהגות, ומיד עושים חשבון לעצמם, אחד ועוד אחד הם שתיים…
תנוח, תתכונן, ותתנהל עם הרבה סבלנות ואהבה!
ואם כן, היות וזו שעה קשה, לפיכך עדיף להשתדל לנוח ולהתכונן לשעה זו, לבל ניכשל בה, וכפי גודל ההכנה – כך שיעור ההצלחה!!
כדאי שההרדמה עצמה תיעשה בהפסקות, ובשלבים- הקטן לפי קוטנו והגדול לפי גודלו. ילדים שגילם זהה פחות או יותר, אפשר להרדימם ביחד. באופן זה ניתן להעניק לכל ילד את תשומת הלב שהוא זקוק לה. [אם ישנם אחים גדולים יותר, קל יותר לעשות זאת, שאז הגדולים ילכו לישון מאוחר יותר].
מה עושים?
פשוט יושבים לצד הילד, משוחחים איתו, מלטפים אותו, מספרים לו סיפור ומשתמשים בכל דרכי האהבה שדיברנו עליהן.
נזכיר שוב, אירוע שלילי שאירע בדרך ארעי, אין בו ממש כדי להשפיע לרעה על הילד. כלומר, אם באופן חד פעמי נעשתה ההשכבה באווירה מתוחה וכעוסה, לא יגרם לילד נזק משמעותי. בכל מצות החינוך הבעיות נולדות באירועים שליליים שבשגרה, ולא באירועים חד פעמיים בלבד.
הבעיה מתחילה, כשכך היא השגרה בשעת ההשכבה, והילד מבין ויודע שאלמלא מקל עף באוויר, הוא לא נרדם, בלי שלושה 'פליקים' לא נרדמים, ותהליך זה נהפך להיות כחלק מהשגרה…
הנה כי כן, שעת השינההיא שעה מסוגלת, ולכן יש להרדים את הילדים מתוך אהבה. וכפי הביטוי השגור 'תינוק בעריסה', שם הוא נרדם באהבה – הוא הדין לגבי שאר הגילאים.
