המתכון לזוגיות טובה – שלום בית
יסוד ברור ופשוט הוא, שבשעה שיש מחלוקת בבית, אזי אין השכינה שורה בבית!
כך אומר הזוהר הקדוש: "כל מן דפליג אשלום, פליג על שמא קדישא, דשמא קדישא איקרי שלום". מי שחולק על השלום, חולק על הקב"ה, ששמו גם שלום. זאת אומרת, הוא מסלק את השכינה מביתו, ואם אין שכינה בבית, אז אין סייעתא דשמיא בבית.
לכן מלבד כלפי חינוך הילדים, אדם צריך לדעת איך לשמור על שלום ביתו מחמת ערכו הגדול, גם בלא קשר לילדים.
מחלוקת בבית זה אש! זה אש ביניכם, וזה אש כלפי הילדים! המחלוקת מתחילה בדברים קטנים, ומסתיימת במלחמות עולם…
מסופר על בחור ישיבה שהתחתן, ולאחר פחות משנה הגיעו לראש הישיבה שלו ואמרו לו שלאותו חתן יש פה, ה' ירחם. הוא אמר להם שזה לשון הרע ולא האמין, הרי הוא היה הבחור המובחר בישיבה.
אך לחוש מותר, והוא הזמין את הבחור לשיחה. "מספרים עליך כך וכך", אמר לו ראש הישיבה. אותו בחור היה דובר אמת והודה: "הכל נכון". והמשיך ואמר: "תראה לאן היא הובילה אותי"…
אמר לו ראש הישיבה: "תראה מה היא גילתה בך. יש בך קופת שרצים שהצלחת לכבוש אותה, עד שהכעיסו אותך". מחלוקת יכולה לגלות באדם את כל המידות הלא טובות, ומביאה אותו עד לדיוטא התחתונה.
אצלנו יש כלל שתמיד הכל פחות גרוע ממריבה. עדיף לסבול את כל מה שיעבור עלינו בבית, ולא להיכנס למריבה. סבלנות מלשון 'סבל', לסחוב את הדבר. הכי טוב זה לסבול, והטוב ביותר זה לסבול מהאשה, משום שהיא שאר בשר שלך, ובפרט שכמות הסבל שתסבול כבר קצובה ועומדת, ולכן אם תסבול בבית, ממילא לא תסבול מאחרים, וברוך ה' שיש אפשרות לסבול בבית ולא מאחרים.
לסבול, אומר רבי נחמן מברסלב, זו עצה טובה!!
ואם תקשה: 'מה אתה אומר, כל החיים אני אסבול?', התשובה היא, שבכל מקרה כל חייך תסבול. בכל מקרה, אין ברירה שלישית, זה או לסבול יותר או לסבול פחות. ואם תחליט לסבול כעת, תחסוך מעצמך סבל גדול עוד יותר בהמשך!
החזון איש אמר: במריבה יש שניים. אם אחד שותק, נגמרת המריבה. זהו. אין יותר מריבה.
מחלוקת קרח ועדתו היתה מחלוקת שאין לה קיום. וכל כך למה?
משום שהיתה זו מחלוקת של קרח עצמו בלבד, לפי שמשה רבנו ע"ה לא היה שייך במחלוקת. אם אין שניים במחלוקת, אין שמן למדורה.
לברוח מהמחלוקת – גם פתרון…
גם אם קשה מאד, אפשר בתור פתרון מיידי לצאת מהבית, לא לברוח מהבית.. לברוח מהמחלוקת! צא מהבית, תעשה סיבוב, תנשום אוויר, תירגע ותשוב לביתך. גם זה פתרון.
מחלוקת אמורה להיות עבורכם מוקצה מחמת מיאוס. לא אצלנו. אין כזו מציאות.
ואם ישאלך אדם – איך אפשר שלא תהיה מציאות של מחלוקת בבית? תאמר לו שיש מספיק מקומות שבהם הוא אינו מגיע לידי מחלוקת. במקום שאדם חס על כבודו, ויש לו אלו שהם אינטרסים לגבי האנשים באותו מקום, שם הוא אינו חולק. שם הוא 'בולע' את המילים, ובולם את פיו ולשונו.
איפה האדם מרשה לעצמו לענות ולהגיע לידי מחלוקת? במקום שהוא חושב שלא יפסיד. שם הוא מדבר. שם סף הסבל שלו הוא נמוך. אבל במקום שהוא יודע שיש תשלום, והתשלום הוא יקר, שם הוא גיבור… לכן צריכים לדעת את מחיר המחלוקות, ואז הרבה יותר קל להימנע מהן.
הטוב ביותר שלא תהיינה מחלוקות כלל. ואין לעשות חילוקים: 'לפני הילדים – אין מחלוקות, ושלא בפני הילדים אפשר לתת מקום למחלוקת', היות שקשה להתרגל לחיות חיים כפולים…
צריך ליצור מצב שאין מחלוקת ואין מריבות בכלל. אפשר לדון, אפשר לשוחח, אפשר להביע דעות, אבל אין מחלוקות. בתוך בית אסור שתהיינה מחלוקות.
