הנחלת ערכי המוסר
נתבונן מה הן ערכי המוסר העיקריים אותם ראוי
להנחיל בבית יהודי, כגון, אהבת תורה, חסד, יראת שמים,
וכדומה. ובדרכים מעשיות להנחילם לילדים.
ובאהבתה ישגה תמיד…
אהבת תורה היא ערך עליון שיש להנחיל בבית יהודי. שהילדים
פשוט יאהבו את התורה הקדושה, וירצו לעמול ולשקוד בתורה, ידעו את
שכר הלימוד ואת אושרו של הלומד.
את כל המושגים הללו צריך להנחיל קודם כל בצורת מוסר, כפי
שלמדנו – סיפורים, פרשת שבוע, שלחן שבת. לספר על מעלת התורה
ועל אהבת התורה.
כמו כן להרגילם בדברים שיעוררו בהם אהבת תורה: להרגילם לנשק
את ספרי הקודש, ולנשק את ספרי התורה, לקום בפני תלמידי חכמים,
לא לדבר רע על תלמידי חכמים, אלא רק בשבחם ומעלתם.
כמובן, ניתן לערוך על נושא התורה מבצעים שלמים, כגון מבצעים
על לימוד ברצף, לימוד בתענית דיבור, לימוד בקול, סיכומי הלימוד.
כמובן יש להשתמש בהרבה פרגונים ועידוד.
ובאשר לבנות, יש להרגילן לתמיכה בתורה. זה מתחיל עוד מזמן
שהן עוזרות ומסייעות לאחים שלהן. לקשר את הפעולות שהן עושות
לתמיכת התורה. בצורה כזו, כשתנשאנה בעז"ה לבן תורה, יהיה להן
הרבה יותר קל שלא לבטלו מלימוד התורה.
מצות 'גמילות חסדים'
צדקה היא ערך מוסרי שיש להרגיל את הילדים בבית. כלומר, מכל
סכום שהם מקבלים עליהם להפריש מעשר כספים. וטוב להרגילם
לחומש. כך הם יודעים ורגילים שעשרים אחוז מהסכום אינו שייך להם.
שנית, להרגיל את הילדים לעשות חסד עם הזולת. כמו לדוגמה,
להרגילם לשמור על ילדים של אחרים, לעזור בנקיון לזקוקים לכך.
סיפר לי יהודי שבזמנו, כשלא היה טלפונים בכל בית, אלא רק טלפון
בכל רחוב, היו הזדמנויות רבות למעשי חסד. היהודי התקשר לטלפון
וענה לו ילד, 'אפשר לקרוא ללוי מסוף הרחוב?', הוא ביקש מהילד אם
הוא יכול לקרוא לפלוני מהקומה הראשונה.
הילד השיב לו בחיוב, והוא התנצל, "ישר כח, תודה רבה. סליחה שאני
מטריד אותך".
אמר לו הילד – "לא סליחה, תודה רבה לך. אצלנו בבית אסור ללכת
לתלמוד תורה אם לא עשית חסד. את הפח כבר רבקי הורידה, את
הטיטול לתינוק שרי החליפה, ולי, לא נשאר דבר. בזכותך אני יכול ללכת
היום לתלמוד תורה".
יש להרגיל את הילדים למציאות של חסד. עזרה של האח הגדול
בשיעורי הבית של הקטן, וכמו כן הילדה הגדולה עם הקטנה. ולומר
בלשון כזו – 'לכי תעשי חסד, תלמדי עם אחותך'.
באופן דומה יש להרגילם לשמוח בשמחת הזולת ולהצטער בצרתם.
שמעת על שמחה במשפחה פלונית, שלח להם משהו. אתה יכול לאפות
עוגה או לשלוח ממתקים לילדים, ולשלוח את הילדים, כדי שיתרגלו
למצות החסד בגופם, ולהסביר להם שהם עוסקים במצות חסד.