הרבצות חוזרות

שאלה


שלום כבוד הרב,

יש לנו 3 ילדים ב”ה כאשר הגדולה בת שנתיים וחצי, הבאה אחריה בת שנה ו3 חודשים, והקטן בן חודש.

כשהן משחקות ביחד הרבה פעמים הגדולה מושכת לה בשיער ומתנהגת כלפיה בפראות

לפעמים תוך כדי משחק ולפעמים נראה ממש שהיא רוצה להכאיב לה.

בנוסף  כשהגדולה נמצאת בסביבת אנשים כמו סבתא או חברה שמגיעה אליי מתנהגת בצורה פראית ביותר כלפי כל הנמצאים.

עד שבאחת הפעמים כשהלבשתי אותה והייתה חברה שלי בחדר, הילדה לקחה את הנעל שלה והכתה אותי.

 

איך הרב ממליץ להגיב בכל אחד מהמקרים?

תשובה


כמובן שיש להגיב בתקיפות על גילויי אלימות ובפרט הכאת האם, תקיפות: בשום אופן לא! בפנים חמורות, וכן אפשר להכניס ללול למשך זמן ובאופן שתרגיש שהוכנסה כתוצאה מהתנהגותה.

אמנם ברור שהתנהגות חריגה זו היא איתות מצוקה, שחסר לה המון תשומת לב (פשוט וחם של תינוקות) שנלקח ממנה בפתאומיות עקב האחים הקטנטנים הסמוכים בלע”ה, לכן חשוב:

א. להשתדל לא להראות התלהבות מרובה מהתינוק החדש לעיניה

ב. בכל הזדמנות שאנו או אחרים נותנים צומי לקטן לתת תכף גם לה.

כדאי גם לשתף את הסבתא והקרובים בבעיה ולבקש את עזרתם בנקיטת הפעולות הנ”ל

בשולי הדברים

השנים 2-3 הינם שנים מאתגרות, משום שהילד מצד אחד ‘חי נושא את עצמו’, פעיל ודינמי, אולם יכולת התקשור שלו מוגבלת, לכן יש לחלק בעניין בין ילד שכבר מבין לבין ילד שהוא ‘תינוק’ עדיין.

לילד ה’תינוקי’ נהג כהנ”ל.

לילד המבין יש למתן את התנהגותו ע”י תוספת הסבר על מסכנותו וחוסר האונים של אחיו הקטן אל מול אחיו הגדול, וכל זה כמובן בשעת השקט, יש לתת לגדול לעזור בטיפול בקטן, לדאוג לו, לשמור עליו וכדומה, ולהחמיא ולחזק אותו על כך בפני הקטן.

למסירת פדיון נפש
נגישות