השלום והשקר

באופן כללי, התורה מחייבת את האדם לדבר אמת ולהתרחק משקר. כי "חותמו של הקדוש ברוך הוא אמת", ו"מדבר שקר תרחק".

אבל, ישנם מקרים בהם מותר לשנות מהאמת או לשקר למען השלום, כי "מותר לו לאדם לשנות בדבר השלום", והראיה לכך מפרשתנו.

כאשר נתבשרה שרה אמנו שעתיד להיוולד לה בן, שרה צחקה בקרבה ואמרה "אחרי בלותי הייתה לי עדנה, ואדוני זקן", כלומר, שרה לא האמינה למשמע אוזניה מפני שגם היא וגם אברהם כבר זקנים.

והיא הרהרה גם בה וגם באברהם, משהו עם מעט זלזול "ואדוני זקן".

אבל כאשר ה' סיפר לאברהם ששרה לא האמינה לבשורת הבן, ה' השמיט את המילים "ואדוני זקן", ורק אמר לו "למה צחקה שרה לאמור האף אמנם אלד ואני זקנתי".

ואומרים חז"ל שמכאן נלמד שמותר ואף חובה לו לאדם לשנות מפני השלום.

מקור נוסף לעניין חשוב זה:

למדו חכמים במסכת יבמות, מדבריהם של אחי יוסף, שלאחר פטירת יעקב אביהם, חששו האחים שמא יוסף ירצה לנקום בהם על שמכרוהו לישמעאלים.

ולכן, למרות שיעקב לא אמר להם דבר, למען השלום שינו מהאמת ואמרו ליוסף: "וַיְצַוּוּ אֶל יוֹסֵף לֵאמֹר אָבִיךָ צִוָּה לִפְנֵי מוֹתוֹ לֵאמֹר: כֹּה תֹאמְרוּ לְיוֹסֵף, אָנָּא שָׂא נָא פֶּשַׁע אַחֶיךָ וְחַטָּאתָם כִּי רָעָה גְמָלוּךָ, וְעַתָּה שָׂא נָא לְפֶשַׁע עַבְדֵי אֱלֹוהֵי אָבִיךָ…".