חינוך ילדים
התוצאות לה' אלוקינו
תוצאות בחינוך תלויות במתנת שמים – לא בנו
הדברים הללו, שנכונים לגבי כל המצות, נכונים שבעתיים לגבי מצות
חינוך הילדים.
אנו צריכים להפנים כי אין הדבר מסור כלל בידינו, אלא אך ורק בידי
שמים! אנו ניתן דין וחשבון על יגיעתנו והשתדלותנו בהתוויית דרך חינוך
נאותה לילדינו – אף אם לא נזכה לראות פרי בעמלנו.
כך, ידועים סיפורים גדולי ישראל בכל הדורות שהתייגעו רבות
בחינוך ילדיהם לדרך התורה הקדושה, הרבו להזיל דמעות, והעתירו
תפילות ותחנונים שיגיעם לא יהיה לשווא ולריק – ובכל זאת ילדיהם
סרו מן הדרך, ירחם ה'…
לא נחשוד אחר גדולים אלו שהתרשלו חלילה במלאכתם – מלאכת
החינוך. להיפך, חינוכם היה משובח ומוקפד ביותר, ולמרות זאת התוצאה
הייתה אחרת משקיוו וציפו.
ללמדנו, שהכל בידי שמים – – –
לא לצפות לתוצאות – ולהמשיך לחנך על אף העדרן
אם נביא את דברינו לכלל מעשה, נוכל להציב שתי נקודות:
- התוצר המוגמר אינו מהוה מטרה בפני עצמה, ואנחנו, לא אמורים
להמתין לפירות השקעתינו בחינוך. חובתנו היא להביא את הילדים לדרך
הטובה, לכסוף ולרצות שיגיעו למטרה, אולם מבחינתנו – ההשתדלות
היא המטרה.
- קל וחומר שאם התוצאה אינה משביעת רצון מבחינתנו, אין היא
אמורה, חלילה, להרפות את ידינו מהמשך העיסוק וההשקעה במלאכת
הקודש של חינוך ילדינו.
לדוגמא: אנו משקיעים תקופה מסויימת לחזק את הילד במידת
האמת, משננים לו שוב ושוב את חשיבותה, מרבים בסיפורים המאדירים
את חשיבותה של מידה זו, ובכל זאת דומה שהדברים נופלים על אזניים
ערלות, והילד שוב נתפס כשהוא משנה בדיבורו, ולא נראה שהוא אימץ
לעצמו את ההרגל לדבוק במידת האמת.
אין זו, חלילה, סיבה ליאוש ולרפיון ידיים!
לא נכון יהיה לומר שהילד הוא "קשה חינוך", "מוגבל", או נושא בכל
סטיגמה אחרת מעין זו. עלינו להמשיך ולחזק בו את רוממותה של מידה
זו, הן בסיפורי צדיקים על גדולי ישראל שהצטיינו בה, הן בדיבורים רכים
ונעימים לאוזן על מעלתה, וכמובן תפילות רבות להצלחה.
כל זאת, משום שחובת ההשתדלות אינה פוסקת לעולם!!
