ווארט לפרשת שבוע

פרשת וישב

"וישראל אהב את יוסף מכל בניו כי בן זקונים"

אומר המדרש תנחומא, בן איקונים שהיה דומה לו, ר' ישמעאל אמר לכך נקרא בן זקונים על שם ויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו, בן זקנתו של אביו, ולפי שראה בחלומו שעתיד למלוך והגיד לאביו קנאו בו אחיו.

"ויבא יוסף את דבתם רעה", אמר לאביו, אחי אוכלין אבר מן החי, א"ל הקדוש ברוך הוא חייך בדבר שיצא מפיך, בו אתה נחשד, "וישימו לו לבדו ולהם לבדם", ולפי שספר עליהם לשון הרע, ולפיכך קנאו בו אחיו ונתגלגל הדבר וירדו אבותינו למצרים ונשתעבדו שם ארבע מאות שנה.

אמר יעקב ליוסף, "לך נא ראה את שלום אחיך וגו', ויבא שכמה", מקום מזומן לפורענות. בשכם ענו את דינה, בשכם מכרו את יוסף, בשכם נחלקה מלכות בית דוד, "ויבן ירבעם את שכם בהר אפרים" (מלכים א יב).

"וימצאהו איש", אין איש האמור כאן אלא גבריאל, שנאמר והאיש גבריאל (דניאל ט).

"ויראו אותו מרחוק וגו', ויקחהו וישליכו אותו הבורה וגו'", מים אין בו – נחשים ועקרבים היו בו. מה עשה ראובן? הלך וישב באחד מן ההרים לירד בלילה להעלות את יוסף, ותשעה אחיו יושבים במקום אחד כאיש אחד בעצה אחד להמיתו.

עברו עליהם ישמעאלים, אמרו "לכו ונמכרנו לישמעאלים", הן מוליכין אותו לקצוות המדבר, עמדו מכרוהו בעשרים כסף לכל אחד מהם, שני כסף לקנות מנעלים לרגליהם, וכי תעלה על דעתך שנער יפה כמותו נמכר בעשרים כסף, אלא כיון שהושלך לבור מתוך פחד נחשים ועקרבים שבו נשתנה זיו פניו וברח ממנו דמו ונעשו פניו ירוקות, לפיכך מכרוהו בעשרים כסף בעבור נעלים.

אמרו נחרים בינינו שלא יגיד אחד ממנו ליעקב אבינו, אמר להם יהודה ראובן אינו כאן ואין החרם מתקיים אלא בעשרה, מה עשו שתפו להקב"ה באותו החרם שלא יגיד לאביהם.

כיון שירד ראובן בלילה לאותו הבור להעלותו ולא מצאו קרע את בגדיו ובכה, חזר לאחיו אמר להם הילד איננו ואני אנה אני בא, הגידו לו את המעשה ואת החרם ושתק, ואף הקדוש ברוך הוא שתק אף על פי שכתוב בו מגיד דבריו ליעקב, דבר זה לא הגיד מפני החרם, לפיכך אמר יעקב "טרף טורף יוסף".

ולפיכך בא רעב בארץ כנען שבע שנים וירדו אחי יוסף עשרה לשבור בר ממצרים, ומצאו יוסף חי והתירו את החרם, ושמע יעקב שהוא חי, וכתיב בו "ותחי רוח יעקב אביהם", וכי מתה הייתה? אלא שחייתה מן החרם ושרתה בו רוח הקודש שנסתלקה הימנו.

שבת שלום