ווארט לשולחן שבת
פרשת ויצא
"וירא ה' כי שנואה לאה"
אומר המדרש תנחומא: "לאה לא היתה ראויה להנשא אלא לעשו ורחל ליעקב.
והייתה לאה יושבת בפרשת דרכים ושואלת על עשו, מה מעשיו? והיו אומרים לה איש רע, שופך דמים, מקפח עוברים ושבים, אדמוני כלו כאדרת שער, רשע כל תועבות ה' עשה, כיון שהייתה שומעת כך הייתה בוכה ואומרת אני ורחל אחותי מבטן אחד יצאנו רחל תנשא ליעקב הצדיק ואני לעשו הרשע?!?
והייתה בוכה ומתענה עד שנעשו עיניה רכות לפיכך כתיב ועיני לאה רכות.
וירא ה' כי שנואה לאה – שנואין מעשה עשו בפניה, אבל רחל שהיתה שומעת שהיא תנשא ליעקב היה לבה שמח ומתגאה.
כיון שנשאו שתיהן ליעקב אמר הקב"ה אותה שהיתה בוכה ומתענה ושנאה מעשי עשו ומתפללת לפני, בדין שלא תתרחק מן אותו צדיק, הריני נותן לה בנים תחלה. לכך נאמר וירא ה' כי שנואה לאה.
ויזכור אלוהים את רחל
אומר המדרש תנחומא: אין לך נאה מן רחל, ובשביל נויה בקש יעקב לישא אותה, והיה משלח סבלונות ליתנם לרחל, ולבן נותנן ללאה והייתה רחל שותקת.
א"ר שמעון בן גמליאל כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב אלא שתיקה, רחל תפשה בשתיקה עמדה זרעה בשתיקה, ראתה סבלונותיה ביד אחותה ושתקה, בנימין בנה האבן שלו מן האפוד 'ישפה' יודע במכירת יוסף ושותק וזהו ישפה יש לו פה ושותק.
שאול בן בנה "ואת דבר המלוכה לא הגיד לו" (שמואל א, י) אסתר "אין אסתר מגדת מולדתה" (אסתר, ג).
לאה תפשה בהודיה עמדה זרעה בהודי' אחריה, היא אמרה "הפעם אודה את ה'", יהודה בנה אחריה "יהודה אתה יודוך אחיך" (בראשית, מט) דוד "הודו לה' כי טוב" (תהלים, קיח) דניאל "מצלי ומודה" (דניאל, ו).
א"ר יהודה גדולה שתיקה שבזכות שתיקתה של רחל זכתה והעמידה שני שבטים בישראל אפרים ומנשה יתר על השבטים, ולמה שתקה, אמר רשב"י אמרה אם משלחת אני ומודעת ליעקב שאבא נותן לאחותי מה שהוא משלח לי אינו נוטל אותי ואבא אין משיאני לו ואני מתרחקת מן הגוף הצדיק הזה, אמר לה הקב"ה את שתקת חייך בזכות אותה שתיקה זוכרך אני שנאמר ויזכור אלהים את רחל.