ווארט לשולחן שבת

פרשת וישלח

אומר המדרש תנחומא: "כך עשה יעקב, שנאמר "כה תאמרון לאדוני לעשו", ויעקב היה ישן והקב"ה והמלאכים משמרין אותו, שנאמר "והנה מלאכי אלהים עולים וגו'", וכתיב "והנה ה' נצב", והוא היה משלח כה תאמרון לאדוני לעשו.

ומהיכן היו המלאכים? ראה מה כתיב למעלה "ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה", מהו מחנים, שתי מחנות שבשעה שהלך יעקב לארם נהרים היו מלאכי א"י משמרין אותו ומלוין אותו, כיון שהגיעו לחו"ל נסתלקו וירדו אחרים ונתלוו לו.

כיון שחזר מן לבן היו אותן מלאכים שנמסרו לו מלוין אותו עד ארץ ישראל, כשהרגישו מלאכי ארץ ישראל שיעקב בא יצאו לקראתו להתלוות לו שנאמר ויפגעו בו מלאכי אלהים, התחילו שתי מחנות עומדין אצל יעקב שנאמר מחנים, מה עשה שלח מהן בשליחותו.

מיד הלכו המלאכים וקדמו לעשו ועשו עצמן כשני ראשי גייסות, פגעה בו כת ראשונה שהיו בה ד' כתות נפלו עליו הכוהו ושברוהו, אמר להם עשו "הניחוני שאני בן בנו של אברהם", הוסיפו להכותו, אמר להם "הניחוני שאני בנו של יצחק שנעקד על גבי המזבח", הוסיפו להכותו, אמר להם "הניחוני שאני אחיו של יעקב שבא מפדן ארם".

התחיל מבקש מהם ולומר להם יעקב אחי בא לכלל עשרים שנה ואני מבקש לראותו, כיון שהזכיר להם יעקב הניחוהו, אמרו לו אתה הוא אחיו של יעקב אוהבנו הרי אנו מניחין אותך לכבודו ולאהבתו שאל לנו בשלומו.

כשפירש מהם כת ראשונה, פגעה בו הכת השנייה ועשו בו כמו שעשתה הכת הראשונה, וכן השלישית וכן הרביעית, ומנין שכן? כי עשו אומר ליעקב "מי לך כל המחנה הזה אשר פגשתי".

כשהלכו המלאכים מה עשה יעקב אמר להם שיאמרו לעשו "ויהי לי שור וחמור", וכי לא היה לו אלא שור וחמור בלבד מן דורון שלו אתה יודע מה היה אצלו עזים מאתים ותישים עשרים וגו', אלא שהצדיקים ממעטין את עצמן והרשעים מרוממים את עצמן שכן עשו אומר יש לי רב עליהן נאמר יש מתעשר ואין כל מתרושש והון רב.

שבת שלום