חג השבועות

הכנה לחג השבועות מתחילה כבר בספירת העומר, תקופה של 49 ימים המקשרת בין חג הפסח (חג החירות הגשמית) לחג השבועות (חג החירות הרוחנית). ימים אלו מוקדשים להתעלות רוחנית ולהכנה לקבלת התורה.

חג השבועות עצמו, המצוין בו' בסיוון (ובחוץ לארץ גם בז' בסיוון), טומן בחובו מנהגים רבים ועשירים:

• לימוד תורה בליל שבועות (תיקון ליל שבועות): מנהג נפוץ הוא להישאר ערים כל הלילה וללמוד תורה, כהכנה רוחנית לקבלת התורה בבוקר החג.
• קישוט בתי כנסת ובתים בירק ובפרחים: מנהג זה מסמל את ירוקת הר סיני בעת מתן תורה, ואת "ביכורי כל פרי האדמה" שהובאו לבית המקדש.
• אכילת מאכלי חלב: טעם המנהג מיוחס לכך שהתורה נמשלה לחלב, או ל"ארץ זבת חלב ודבש". יש המציינים גם את העובדה שבמתן תורה, בני ישראל לא ידעו מה מותר ומה אסור, ולכן אכלו מאכלים פשוטים שהיו זמינים להם.
• קריאת מגילת רות: מגילה זו נקראת בחג השבועות מכיוון שסיפורה מתרחש בימי קציר השעורים והחיטים (חג השבועות הוא גם חג הקציר), וכן בשל הגיור של רות המואבייה וקבלתה עול תורה ומצוות, בדומה לקבלת התורה על ידי עם ישראל.
• הבאת ביכורים (בימי המקדש): חג השבועות הוא גם חג הביכורים, ובתקופת בית המקדש היו מביאים את ראשית הפירות לבית המקדש כהבעת תודה על היבול.
• אמירת אזהרוֹת: פיוטים מיוחדים המונים את תרי"ג המצוות, ונאמרים בחלק מקהילות ישראל.

חג שמח