חג השבועות

הסיפור של חג השבועות מתחיל לפני יותר מ-3,000 שנה, כאשר העם היהודי יצא ממצרים והגיע למדבר סיני. ביום השישי לחודש סיוון, העם התייצב לפני הר סיני, ושם חוו את נתינת התורה על ידי ה'.

באותו יום, העם שמע את קול ה' שהוריד לעולם על עשרת הדיברות. הקול היה כה חזק וקדוש, עד שהעם שמת כולו פעמיים מהקדושה, ביקש ממשה לשמש כשליח ביניהם לבין ה'. משה עלה להר וירד לאחר ארבעים יום ואז הוריד את הלוחות שעליהם חרותות עשרת הדיברות.

מאז ועד היום, בכל שנה בחג השבועות, יהודים מתכנסים בבתי הכנסת לשמוע את קריאת עשרת הדיברות מתוך ספר התורה. כאשר אנו עושים זאת, זה כאילו אנו עומדים שוב לפני הר סיני, שומעים את קול ה' בעצמו.

שמות החג

זמן מתן תורתנו – החג מציין את היום שבו, לפי המסורת, ניתנה התורה לעם ישראל במעמד הר סיני, ובו התגלה ה' לעם ונתן את עשרת הדיברות.

חג הקציר – מכיון שבימים אלו מתחיל קצירת החיטים והשדות, לאות הודאה לה' אנו חוגגים.

חג השבועות – שחג זה מגיע בתום ספירת שבעת השבועות שמפסח ועד לשבועות.

עצרת – בשם זה קראו חז"ל לחג, כי הוא מהווה סיום וחותם לחג הפסח, 'שמיני' שבא לאחר שבעת ימי חג הפסח וקשור עמם. ימי ספירת העומר שביניהם מהווים כחול המועד שאינו מפסיק בין חג ראשון לאחרון. נמצא שהוא "שמיני עצרת" לחג הפסח.

יום הביכורים – בחג השבועות היו מתחילים להביא לה' תרומה מביכורי שבעת המינים, ואלו הם: חיטה, שעורה, גפן, תאנה, רימון, זית ותמר.

מנהגים

• לימוד תורה, כל הלילה בליל החג הראשון.
• קריאת עשרת הדיברות, בבית הכנסת ביום החג.
• אכילת מאכלי חלב, זכר לכך שהתורה משולה לחלב, "דבש וחלב תחת לשונך".
• קריאת מגילת רות, בבוקר החג, מכיוון שהמלך דוד, שנפטר ביום זה, היה צאצא של רות המואביה.
• יש מנהג לקשט את הבתים ובתי הכנסת בפרחים וצמחים בעלי ריח נעים לקראת החג, זכר לקישוט הר סיני ע"י ה'.