חודש סיון

מעמד הר סיני היה מעמד נשגב יחיד בהיסטוריה של התגלות הקב"ה לעיני כל ישראל, בהעניקו להם את המתנה היקרה התורה הקדושה.

בתיאור שמיעת עשרת הדברות המופיע בתורה בפרשת ואתחנן ישנו הביטוי "קול גדול ולא יסף". חז"ל פירשו משפט זה באופנים שונים וביניהם שלא היה לו בת קול, כלומר הקול האלוקי הגדול שהשמיע את הדיברות נשמע בלי שיישמע אחריו הד הרגיל בקול אנושי.

ונשאלת השאלה, במה מתבטאת העובדה הזו שלא היה הד לקולו של הקב"ה? שהרי בדרך כלל קול שלא מעורר הד, הוא בדרך כלל קול חלש ולא חזק, שהרי ככל שהקול חזק יותר גם ההד של גובר.

ועוד אפשר לתמוה: הרי הקב"ה אינו משנה טבעו של העולם ללא טעם ומבלי שתושג תכלית מסוימת, מדוע שינה כאן הקב"ה את טבעו הרגיל של כל קול ליצור הד? ועלינו גם להבין מה היא ההוראה שישנה לנו בסיפור זה, שהרי כל מה שהתורה מתארת לנו נועד להשמיע לנו הוראות מעשיות בחיינו.

הסבר הדברים הוא כך: ההד הנוצר באופן רגיל לכל קול נובע, כאשר גלי הקול נתקל בחפץ כלשהו, כגון כותל או כל דבר אחר העומד בדרכו של הקול ועוצר אותו. ברם הדבר שונה כאשר הקיר או הגוף האחר סופג את הקול, מסיבה זו או אחרת. במקרה כזה אין הקול חוזר ולא נוצר הד.

כשהקב"ה הכריז את הדיברות בקול גדול, שום דבר לא עצר את הקול והוא חדר לכל הבריאה כולה ואפילו הדומם מולא בקול ההכרזה, אשר על כן לא נוצר הד מקולו של הקב"ה. ודבר זה הוא מעין התגלות האלוקית שתהיה לעתיד עם בוא הגאולה ככתוב: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר", שגם הגשמי יראה אלוקות.