חומרות בפסח

ידועה דעתו של רבינו הקדוש, רבי נחמן מברסלב זיע"א, בעניין החומרות, שלא צריך לייגע לדרוש אחר חומרות, ולא ניתנה תורה למלאכי השרת וכו'.

ואף בפסח דעתו של רבינו, שאין צורך לדקדק יותר מן המידה, ובוודאי לא באופן המביא את האדם לדאגות טרדות וכל שכן כעסים ח"ו.

שיחה רל"ה (שיחות הר"ן) "וגם בענין החמרות יתרות בפסח לא היה מסכים כלל על המרבים לדקדק יותר מדאי, ונכנסים במרה שחורות גדולות, והאריך בשיחה זו אז, כי איש אחד מאנשינו שאל לו זכרונו לברכה שאלה אחת בענין איזה חומרה בפסח איך להתנהג. ואז התלוצץ ממנו מאד. והרבה לדבר מענין זה שאין צריכין לחפש אחר חמרות יתרות ושגעון ובלבולים".

ובאותה שיחה מספר רבינו סיפור שאירע לו עצמו בעניין חומרות בפסח: "ואמר שהוא בעצמו גם כן כבר היה שקוע בענין זה מאד, שהיו עולים על דעתו חמרות יתרות מאד מאד. ופעם אחד היה חושב מחשבות בענין המים על פסח, שחשש שמא יש איזה משהו במים ששואבין, ואם יכין לו מים על כל ימי הפסח כמו שנוהגין קצת.

גם זה לא הוטב בעיניו, כי קשה לשמר היטב המים מערב פסח על כל ימי הפסח. ולא הוטב בעיניו שום מים רק מי מעין הנובעים ויוצאים והולכים ובאים מים חדשים בכל עת.
אבל במקום שהוא זכרונו לברכה היה יושב לא היה שום מעין כזה. והיה בדעתו לנסוע על פסח למקום שיש שם מי מעין כזה.

כל כך נכנס בחמרות ומרה שחורות ודקדוקים יתרים. אבל עכשו הוא מתלוצץ מזה כי אין צריכין לחפש אחר חמרות יתרות אפלו בפסח".

וודאי שדבריו של רבינו הקדוש הן עמוקים מיני ים ומי ישיגם. אך על דרך האפשר ניתן לומר, שלעיתים מרוב חומרות אדם שוכח לדאוג למצוות החג עצמו. כלומר, מרוב דאגה להחמיר לאכול את הכזית מצה בכשני דקות, אדם שוכח לכוון ולהתגעגע לקדושת המצה ועיקר המצווה נשמט ממנו.

ודבר נוסף, מרוב שאדם חש שטוב לו שהוא מחמיר, וחווה בכך את החג, שוכח לחוות את עיקר החג ותמצית המצווה, ומאבד את עיקר המצווה וקודשת החג.

שנזכה כולנו לאור קדושת ימי הפסח הקדושים.