חינוך ילדים – מבט של אמת (ד)

שינוי מיידי אין משמעותו הצלחה…

וכן – למרבה הפלא – גם להיפך!

יבוא אדם ויטען בגאווה ובסיפוק כי הוא משקיע בחינוך כראוי,

והראיה – ילדיו המחונכים למופת.

ובכן, אין זה מורה בהכרח על חינוך טוב, היות ואת התוצאות

האמיתיות ניתן לראות רק בשנים המאוחרות יותר – – –

ואם בכל זאת הבחנו בשינוי מהיר אצל הילד. עלינו לעצור ולשאול:

האם אצל עצמנו אנו מבחינים בשינוי מהיר בעקבות שמיעת דברי

מוסר?! שמענו הרצאה תורנית על חשיבות לימוד התורה ועל כך

שתלמוד תורה שכרו שווה כנגד כל המצות, האם מיד לאחר השיעור אנו

זונחים את כל עיסוקנו ומשקיעים עצמנו באהלה של תורה יומם וליל?!

ברור שמדובר בתהליך שדורש הפנמה, והפנמה זו דורשת זמן…

כן הדבר בילדינו!

אמרנו לילד: "אל תשחק עם ילד פלוני שהשפעתו רעה". הילד שמע

בקולנו וחדל מלשחק עם אותו ילד. מובן שבכך לא תם חינוכו, כיון

שחינוך הוא תהליך ארוך טווח.

מה הוא, אם כן, חינוך?

חינוך הוא לומר לילד דבר מה והילד שומע זאת כעת פעם ראשונה.

לאט לאט חוזרים על הדברים שוב ושוב ומחדירים את המושג לליבו.

רק לאחר תקופה – ובדרך כלל תקופה של שנים – מבצבצים פירותיה

הנפלאים של ההפנמה.

לכן, בחינוך אי אפשר לעבוד על פי הקריטריונים המקובלים בעולם.

אי אפשר להביט בתוצאות ולצפות שהן יהיו מידיות. אותנו ציוו להשתדל

עד כמה שניתן, ומכאן ואילך גזירת מלך היא. הן לטוב והן למוטב, חלילה.

עיקר מצות החינוך היא: "תפילה"!!

לאחר שהבנו שחינוך זה מצוה, צריך לדעת שעל מצות – מתפללים!

התפילה נועדה בעיקר למטרות רוחניות. להעתיר על לימוד התורה,

יראת שמים, על הילדים. אין ספק, יש להתפלל על כל פרט ועל כל צעד

ושעל, אך עיקר התפילה היא על רוחניות.

עקרון התפילה על 'מצות חינוך הילדים' מופיע במשנה ברורה "ותמיד תהיה תפילת האב והאם שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות.

ויכוון מאד בברכת 'אהבה רבה', ובברכת התורה בשעה שאומרים 'ונהיה אנחנו וצאצאינו', וכן כשאומר ב'ובא לציון' 'למען לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה'".

ראשית לכל, על האב והאם להתפלל על ילדיהם שיהיו: "…לומדי

תורה וצדיקים ובעלי מידות טובות". וכל התפילות הן על מנת ש"לא

ניגע לריק ולא נלד לבהלה".