ט"ו באב

ט"ו באב מזווית אחרת

נקבעה שמחה ביום זה מחמת 'עצי כהנים'

מה הם עצי הכהנים? ומה כל כך משמח עד קביעתו כיום שמחה?

מקורות – מגילת תענית.

כשעלתה גלות בראשונה [לא היו מביאין בו קרבן עצים]. אמרו חכמים: למחר, כשיעלו הגליות, אף הם יהיו צריכין להביא.

התקינו להם חכמים את יום ט"ו באב, שיהיו מביאים בו קרבן עצים.

"בט"ו באב (היו מביאים עצים לבית מקדש), בני זתואל בן יהודה, ועמהם כהנים ולוים וישראלים, גרים ועבדים ונתינים וממזרים, וכל מי שטעה בשבטו, בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות ובני סלמי הנטופתי".

ומה הן בני גונבי עלי ובני קוצעי קציעות? אלא: פעם אחת גזרה מלכות (הרשעה) [נ"א: יון] על ישראל שלא יעלו ביכורים לירושלים, והושיבו מלכי יוון פרדיסאות על הדרכים (כדרך שהושיב ירבעם בן נבט משמרות על התחומין שלא לעלות לירושלים ולא היה אדם מעשרת השבטים יכול לעלות לירושלים).

ומה הן בני סלמי הנטופתי? אלא פעם אחת גזרה מלכות [יון] הרשעה שמד, שלא יביאו עצים למערכה, והושיבו מלכי יוון פרדסיאות על הדרכים (כדרך שהושיב ירבעם בן נבט משמרות על התחומין שלא לעלות לירושלים ולא היה אדם אחד מעשרת השבטים יכול לעלות לירושלים).

מה עשו הכשרים שבאותו הדור ויראי חטא שבאותו הדור? היו מביאים שני גזירים, ועושים אותם כמין סולמות, ומניחים אותם על כתפם ועולים. כיון שהגיעו אצל המשמר, אמרו להם: לירושלים אתם עולים! אמרו להם: לאו, אלא להביא שני גוזלות מן השובך הזה שלפנינו בסולם הזה שעל כתפינו. וכיון שעברו מהם, התירו השלבים ופרקום והשליכום מעל כתפם, ונטלו הגזרים ועלו לירושלים.

ומה ראו בני זתואל בן יהודה ליטול להם שם טוב וזכר טוב לדורות? אלא שכל הרוצה ליטול את השם, יטול. וכשעלו בני הגולה ולא מצאו עצים בלשכה, עמדו אלו והתנדבו עצים משל עצמם, ומסרו אותם לציבור, וקרבו מהם קרבנות ציבור.

וכך התנו עמהם הנביאים שביניהם, שאפילו הלשכה מלאה עצים, ואפילו משל ציבור, יהו אלו מתנדבים עצים בזמן הזה, ומביאין כל זמן שירצו, ולא יהיה קרבן מתקרב אלא משלהם תחילה, שנאמר: (נחמיה י, לה): "וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח יְיָ אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה". ואומר: (עזרא ז, י): "כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת יְיָ וְלַעֲשׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט".

ראה שהסכימו עליהם הרבים, ועשו אותו יום טוב, ואותן הימים אסורים בהספד ותענית, בין משחרב הבית, בין שלא חרב. ר' יוסי אומר: משחרב הבית מותרין, מפני שאבל הוא להם.