טעיתי והענשתי את הילד על לא עוול בכפו!!!

אחת המכשלות הגדולות בחינוך – שנובעות מהעדר ההכרה הפשוטה שאתה רק שליח מצוה… – הוא העדר הרגשת בטחון פנימית אצל ההורים, ובשעה שהם נצבים לפני התמודדויות בחינוך ילדיהם, ובפרט כאשר לפניהם עומדות כמה דרכים ואינם יודעים באיזו מהן לבחור, מתערער בטחונם העצמי עוד יותר.

הורים צריכים לדעת, שעליהם להיות בטוחים במעשיהם, שכן הילדים מחפשים אחר סדקים בהנהגתם ומנצלים תחושות של חוסר בטחון; הילדים עודם חסרים הזדהות עם הטוב, ונעדרים הרגשת שליטה ובטחון. היצר הרע כובש את עמדתו בלבם כבר משעת הלידה [- ולכן מכונה היצר 'זקן וכסיל'], ואילו היצר הטוב נכנס בהם רק בגיל המצוות, וכרגע אינם כובשים את מידותיהם הרעות. הואיל וכך, מידת העצלות הטבועה בהם מכוונת אותם לחפש אחר נוחות, ולכן ינצלו את העדר הבטחון של ההורים בכדי להמרות את פיהם!

לפיכך שומה עליך, ההורה, לדעת מה אתה רוצה. אל תאבד את הבטחון בעצמך. כמאמרו של רבי נחמן מברסלב "וגם אם יש לך אמונה – אבל האם יש לך אמונה בעצמך?!" (שיחות הר"ן קמ).

אפילו אם הענשת את הילד, והתגלה שהעונש לא הגיע לו, אל תייסר את עצמך ואל תאבד את בטחונך בצדקת דרכך. אמור לילד:

"נכון, לא עשית את המעשה או לא התכוונת אליו, אבל אינני יודע אלו מעשים אחרים עשית בעבר שעליהם הגיע לך עונש, ולא נענשת עליהם, ומשמים הענישו אותך כעת".

זכור! אתה רק שליח לקיום מצות חינוך, אתה מְכוּוָן משמים!!

למסירת פדיון נפש
נגישות