יארצייט בחודש אלול (א)

יארצייט בחודש אלול (א)

ד' אלול

הרה"ק רבי מאיר שמחה מדווינסק זיע"א בעל ה'אור שמח'

ר' מאיר שמחה כיהן כרב בעיר דווינסק במקביל להגאון והקדוש רבי יוסף רוזין – ה'רוגוטשובר', כשר' מאיר שמחה כיהן כרב הקהילה הליטאית והרוגוטשובר כרב הקהילה החסידית.

שניהם היו ידועים בגאונותם המופלאה, בעומק לימודם וקדושת עיון תורתם.

במלחמת עולם הראשונה, היה למגדלור עבור כל בני קהילתו, ואז הביא לאוויר העולם את האמירה הרווית אמונה 'לכל כדור יש כתובת'.

מעשה מבהיל אירע, שכשרצה לשוב לעירו לקראת סוף המלחמה, הזמינו ראש העיר ליסוע עימו במכוניתו – דבר נדיר באותם ימים,הרכב נחשב לאמצעי בטוח יותר, וסירב ה'אור שמח' כי רצה לשוב עם וככל בני קהילתו.

ההמשך היה מבהיל, רכבו של ראש העיר נפגע מטיל ישיר, וכל יושביו לא יצאו בחיים.

ה' אלול

רבינו גרשון שאול יום טוב ליפמן הלוי זיע"א בעל ה'תוספות יום טוב'

בגיל 18 מונה לדיין בבית דין הגדול של המהר"ל מפראג, דבר נדיר ללא ספק, בהיות המהר"ל אחד מגדולי דורו ואחד מגדולי הדורות בכלל.

חיבר את הספר 'תוספות יום טוב' על המשניות, ספר שהתקבל בכל תפוצות ישראל. ונלווה לכל ספרי המשניות הנדפסות בימינו אנו.

ספר נוסף שחיבר על מסכתות שונות מהש"ס שנקשר בו סיפור מעניין, הוא הספר 'מעדני יום טוב' על הש"ס. שמו הראשוני של הספר היה 'מעדני מלך' ובמהדורה השניה נקרא שמו 'מעדני יום טוב'.

וטעם שינוי השם, הוא מחמת מעשה שהיה, שמשם הספר עלה במוח הפרנואידי והאנטישמי שברצונו להחזיר את מלכות ישראל על תילה, ולכן קרא לשם ספרו מעדני מלך, ומטעם כך שינה את שם הספר ל'מעדני יום טוב.

ט' אלול

הרה"ק גאון הגאונים רבינו צדוק הכהן מלובלין זיע"א

מגדולי העיר לובלין. היה מגדולי מתנגדי החסידות, ועם התוודעו לתורת החסידות היה לגדולי בעלי מחשבת החסידות לדורותיה.

היה מקושר לרבו הקדוש מאיזביצא בלב ונפש, והיטיב להעביר את עומק תורתו לדורות הבאים בספריו הרבים שחיבר ופירסם.

ספריו מהווים כר נרחב ועמוק להכרת עומק גדולת תורת החסידות, ובכתלי בתי המדרש כולם ניצבים הספרים בכותל המזרח.

אחד מספריו המגלים טפח מגדולת בקיאותו, הוא ספר ה'מראה מקומות' על ספר המידות של רבינו הקדוש מברסלב. שבו מגלה טפח מבקיאותו המבהילה, ומביא מראה מקומות מכל רחבי התורה לספר המידות, שיסודותיו בנויים על כל התורה כולה, נגלה ונסתר.

נגישות
בזמן ששבעת הרועים הקדושים באים לחסות בצל סוכותינו,
ולהשרות מרוחם המרוממת עלינו ועל בני ביתינו,
מצווה אותנו הזהר הקדוש להאכיל על שולחננו 'אושפיזין' שתרגומו- 'אורח', לשמח את ליבו ולשמוח איתו.
למאמר על סוכות לחצו כאן 

 ***

אין באפשרותכם לזמן עני על שולחנכם?

לחצו כאן, ונדבו 'מעות אושפיזין',

בכך תזכו להשראת רוחם של האושפיזין הקדושים.