ייארצייט בחודש אב (א)
א' אב – יום פטירת אהרן הכהן.
מעשה פטירתו כתוב בתורה, שעלו משה, אהרן ואלעזר בנו להר ההר.
ובהר למעלה נכנס אהרן למערה ושם נפטר במיתת נשיקה, ובנו אלעזר לבש את בגדי הכהונה, וירד הוא ככהן.
העם בראותו שאהרן הכהן לא ירד, כעס מאוד מאהבתו לאהרן, והחל לרדוף את משה ואלעזר, ואז פתח ה' את פתח מערת קבורתו וראו כל ישראל את אהרן על מיטתו, וזה שנאמר "וראו כל בני ישראל כי גווע אהרן".
ה' אב – יום פטירת האר"י הקדוש זיע"א.
הַחִידָ"א בְּסִפְרוֹ שֵׁם הַגְּדוֹלִים כּוֹתֵב עַל הָאֲרִיזַ"ל: גָּדוֹל שְׁמוֹ נִיצוֹץ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה, אֶפֶס קְצֵה מַעֲלוֹתָיו כָּתַב מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים וִיטָאל זַצַ"ל בְּהַקְדָּמַת עֵץ הַחַיִּים, וֶעֱזוּז נוֹרְאוֹתָיו כְּתוּבִים בְּסֵפֶר עֵמֶק הַמֶּלֶךְ וּמְצָרֵף לַחָכְמָה וְסֵפֶר שִׁבְחֵי הָאֲרִ"י, וְהָיָה לוֹ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ וּבָקִי בְּכָל חָכְמָה.
וְכָל מַה שֶׁקִּבֵּל רַבִּי חַיִּים וִיטָאל מֵהָאֲרִ"י הָיָה בְּשָׁנָה אַחַת וּקְצָת יַרְחִין, וְהֵם שְׁנַת של"א ושל"ב עַד יוֹם ה' אָב שֶׁנִּלְקַח אֲרוֹן הָאֱלֹהִים בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, זְכוּתוֹ יָגֵן עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאל.
ט' אב – רבי יעקב יצחק הלוי זיע"א, החוזה מלובלין.
בשנותיו האחרונות נלחם מאוד לזרז את ביאת המשיח, יחד עם חבריו הצדיקים, וכתוצאה מכך ארע מקרה שמימי מבהיל שביום שמחת תורה יצא ואמר לחסידיו "אם יהיה לנו שמחת תורה שמח, יהיה לנו תשעה באב שמח".
לאחר שעות ספורות מתחילת שמחת תורה, נעלם הרבי ואז מצאו אותו שוכב בתוך ערימת אשפה, נשאו אותו למיטתו כשהוא ממלמל 'תיקון חצות'.
מאותו יום שכב במיטתו במשך עשרה חודשים עד שהשיב את נשמתו לבורא בתשעה באב.
בימי מחלתו שמחו מתנגדיו ואמרו שבפטירתו, לא עלינו, יעשו סעודות שמחה, וענה ה'חוזה' שאם יפטר, לא ישתו ביום פטירתו אפילו לא כוס מים, וכן הווה.
