שאלה
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]לכבוד הרב,
יש לי בן, ילד מאוד היפר בלשון המעטה, עקב כך הוא מקבל המון הערות, כמו: למה אתה דורך על המעיל שלך?, תפסיק לטפס על שולחנות, שלחן זה דבר קדוש, לומדים ממך!, אם אפשר בבקשה לקבל הדרכה, לאיזה דברים צריך כן להתייחס ומאילו להתעלם.
תשובה
[divider height="30" style="default" line="default" themecolor="1"]באופן כללי הערות אינן דרך חינוך כלל, בלשון המעטה. והן מייצרות לו תדמית שלילית גם בעיני עצמו. בנוסף חובה להמנע מהערות בסגנון של 'לומדים ממך', היות והן מייצרות לו תדמית שלילית בעיני עצמו, ובנוסף תוכן ההערה אומר שאין בעיה בעצם ההתנהגות אלא זה ש'לומדים ממנו' ובהעדר סיבה זו, ההתנהגות כשלעצמה אינה פסולה.
לכן בשעת מעשה אפשר לבחור בין התעלמות מוחלטת לבין הבעת אי הסכמה, 'אני לא מסכימה לטפס על השלחן זה מסוכן', או 'תרד מיד מהספה'.
כמו כן יש לדאוג שתהיה לו פעילות חיובית בשעות הפנאי, כגון משחקים מעניינים המיועדים רק לשעות אלו, עזרה בבית,, במטבח, בחצר או בגינה, שתילים, ערוגות, בעל חי וכדומה.