שאלה


לכבוד הרב, יש לי שני בנים בגילאי 7-8 מתוקים במיוחד ובעלי דרך ארץ; הבעיה מתחילה בענין ההישגים הלימודיים, הבן הקטן מוצלח ביותר ומביא ציונים גבוהים תמיד, לעומתו הבן הגדול יש לו תפיסה קצת יותר איטית ונצרך לעזרה והרבה השקעה, בדרך כלל הבעיה מתעוררת בשלחן השבת, כאשר בוחנים את הילדים בפרשת השבוע, הקטן קופץ בראש ועונה תשובה מיד, מה שמשאיר את הגדול בצד, פגוע ממצבו, ונוצרת אווירה לא כ"כ טובה בין האחים, מצפה למענה, תודה רבה.

תשובה


מומלץ, להמנע ממבחן פומבי בשולחן השבת, ולבחון כאו"א בנפרד בחברותא. כך נמנע מעצמנו, ומבננו הגדול, התמודדות מיותרת.

בשולי הדברים:

בנוסף לאמור לעיל, עלינו לבחון עצמנו אם אנו מגדילים ומעצימים את "הגדול" במעלות המיוחדות לו, שהרי לא יתכן שאין לו יכולות או הצטיינות מיוחדת בדברים אחרים, ושאינם קשורים להישגים לימודיים, כגון – כיבוד הורים, תפילה, סדר וניקיון, עזרה לזולת, זיכרון טוב וכדומה.

בנוסף עלינו להרגיל את הקטן לכבד את הגדול, ובכל פרגון שנפרגן לו, נזכיר שבטח למד זאת מאחיו הגדול.

אם נתמיד בב' נקודות הנ"ל נחזק את מעמדו ובטחונו של הגדול, ומימלא גם כאשר הקטן יראה הצלחות, הדבר פחות יפגע ויערער את בטחונו העצמי של הגדול.

בהצלחה.

לשיתוף המאמר:

[addtoany]

 

 

נגישות

כדאי הוא רבי שמעון לסמוך עליו

"הרבה עקרות נפקדו וחולים נתרפאו בנדר ובנדבה שהתנדבו למקום ההוא ביום ההוא" (מתוך איגרת רבי עובדיה מברטנורה זי"ע)
 

על ידי תרומה למפעלות התורה והחסד של מוסדות ברסלב חיי עולם

תזכו ליציקת שמן למדורה לזכותכם לכבוד

התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי