ישנם שלושה סוגי התנהגויות המקנים לבית אווירה כללית שאינה טובה. אופיים של אותם בתים מקרין ומשפיע על הילדים בצורה ישירה ושלילית. ונמנה אותם אחד לאחד:

ישנם בתים שבהם כל הזמן רואים שחורות. מכל דבר הם נבהלים, ועל כל ידיעה הם זורעים סיפורי פחד ובהלה – "שמעת, עלה לשלטון הנשיא ההוא, ומי יודע מה יהיה, הוא ינסה לזרוק אותנו לים"… כל מכתב שמגיע ודאי יביא בכנפיו בשורה רעה, וכל דפיקה בדלת היא סיבה לבהלה…

התנהלות שכזו משרה אווירה לא טובה בבית. הילדים יגדלו ל"ע, מפוחדים, חששנים וחסרי בטחון.

צריך לפתח בבית אופטימיות ואמונה – "יהיה טוב, ה' יעזור, בעזרת ה' תבוא הישועה, לא נורא, הרבה שונאים קמו לישראל והקב"ה הציל אותנו מכולם", ודיבורים נוספים מעין אלה.

ישנם בתים שהתנהגותם חמורה יותר מזו של רואי השחורות. אלה הם רואי רעות, וזה בית נורא ואיום.

רואי רעות הם אותם שבכל דבר הם רואים ומזהים את הרע בלבד. על כל דבר הם מעבירים ביקורת. האבא חוזר מהמכולת ומשמיע ביקורת על המוכר, למחרת על הקונים, לאחר מכן על הירקן, על פלוני ועל אלמוני…

זה נשמע משהו כמו, "הייתי בצרכניה, וכולם היו עם עגלות עמוסות, מה הם צריכים כל כך הרבה? מה, פרצה מלחמה?", כשהוא חוזר מהכולל הוא רגיל לספר על הבעיות שיש לו עם חבריו מהכולל, עם הנהג בהסעה, ובכל אירוע הוא מתמקד ברע בלבד.

הוא ואשתו יושבים ומדברים רק על דברים שליליים, וכיון שכן, הם מגדלים ילדים שכל הזמן חשים נרדפים, כי התחושה השורה בבית היא שכל העולם נגדם, וכולם מחפשים לעשות רק רע..

זה בית עם אווירה מאד לא טובה. הדוגמא החיובית היא לפעול בדיוק להיפך. לראות בכל דבר את הטוב, ולדבר בבית רק דיבורים טובים. 'עין טובה' בבית היא דוגמא חיובית, שמשפיעה רבות בהמשך דרכם של הילדים.

אם זה קשה לך, לפחות ליד הילדים תדבר דיבורים טובים בלבד. למד זכות על כולם, בדיבורים שמביעים 'עין טובה' על כל העולם –

"הייתי במכולת והיו הרבה קונים והחנווני לא התרגז, איזו שלווה וסבלנות לכל קונה. הייתי במכולת וכולם עמדו בתור בצורה יפה ומסודרת כל כך. חסדי ה' איזה שפע, הקב"ה משפיע טוב על כולם, כולם עם עגלות מלאות, ישתבח שמו. משמח את הלב לראות יהודים קונים הרבה כל כך, ממתקים רבים כל כך, ואין ספק שהכל לשם מצוה, לשמח את הילדים ולחנכם לתורה וליראת שמים".

אם השכן רכש רכב חדש, לא לומר, חלילה: "מאיפה הכסף, את מי הוא גנב?", אלא תאמר: "אשריו, שיהיה לו רק טוב, אברך שמסוגל לקנות אוטו, ברוך ה' כך צריך להיות, זה שכרו של לימוד התורה"..

ילדים שגדלים בבית שבו נוהגים לראות כל דבר בעין טובה, נעים לשהות בחברתם, ולעומת זאת קשה מאד ולא נוח להתרועע עם ילדים שגדלו בבית של רואי רעות, משום שבכל הזדמנות הם מדברים דיבורים שמעכירים את האווירה, בכל אירוע הם מתמקדים ברע בלבד, וכיון שכן, אינם מרבים לפרגן, לעודד ולהאיר פנים.

ישנם בתים שהתרגלו לחשוב, שיש להם היתרים מיוחדים לטובת המשפחה.

מותר לשנות בדיבור ומותר לפגוע באחרים, להערים במקח וממכר, ועוד. הם מסתכלים כאילו כל העולם מעבר אחד, והמשפחה נמצאת בעבר השני, ולכן הם מסגלים לעצמם כל מיני היתרים 'לרווחת המשפחה'.

למותר לציין שאין זו הנהגה טובה, בלשון עדינה. הדוגמא החיובית היא לנהוג ביושר ובכבוד, ולדאוג לרווחת אחרים לא פחות מלרווחתם של בני משפחה.