לחוצים? אומיקרון? פרנסה? זיווג? מה עוד?

המתכון הקצר להצלחה
מעשה באיש יהודי מן הדרום (של ארץ הקודש) בימי הרה"ק ה'בית ישראל' זי"ע, שבביתו ישבו 5 מצאצאיו מעל גיל העשרים שעדין לא נושעו בזיווגם ההגון להם, והגדולה שבהם כבר הייתה בת עשרים ושמונה, והיה הלה שבור ורצוץ כל הימים. בנוסף לכך ניתוסף לו צרה על צרתו, ה'חברותא' (שעמו למד בכל יום) שלו אירס את אחד מצאצאיו, ולקח משכנתא גדולה והוא התנדב לשעבד לו את הדירה, אלא שעם הזמן פסק החברותא שלו לשלם את תשלומי חובו, ובאו לעקל את ביתו ולמכרו לכל המרבה במחיר… ועתה נשברה רוחו בכפליים, על חסרון הדירה ועל עיכוב השידוכים לא עלינו.
באחד הימים אקלע מיודעינו לשמחת נישואין בבית ידידו בעיה"ק ירושלים שם פגש בו קרובו ששאלו מדוע פניך רעים היום, ענה לו היהודי וביאר לו בטוב טעם ודעת את פרשת השידוכים ואת פרשת הכסף והדירה, אמר לו ה'קרוב' הנה כאן בירושלים יושב לו ה'בית ישראל' ספון בחדרו, גש אליו הזכיר עצמך לפניו ובוודאי תיוושע.
מתחילה לא אבה היהודי (שלא היה נמנה על עדת החסידים כלל וכלל) אלא שחזקה עליו פקודת קרובו כי אם לא יועיל לא יזיק. ונכנס אל הרה"ק, שם שפך לבו על שלל צרותיו, שאלו ה'בית ישראל' "געדאנקט האסטו"?! (-האם כבר הודית לה' על כל החסד אשר גמלך מעולם ועד עתה), ולא נתן לו לענות לדבריו, אלא הפטיר ואמר ההודאה תהא 60% והבקשה 40%.
היהודי הבין שהרבי גמר את דבריו ועזב את החדר, וחזר לקרובו לספר לו על השיחה התמוהה, אמר לו הקרוב, נו, הרי רבות יש לך להודות לבוראך על חייך המסורים בידו, על המזון שהוא זן ומפרנסך תמיד וכו' וכו' (כי רק שידוכי הצאצאים והדירה חסרים לך)…
וישמע האיש לקול הרבי והחל להודות ולהלל לשמו הגדול, ותוך ב' חדשים נישאה הבת המבוגרת, ועד מחצית שנה נושעו כולם – 3 מהם כבר נישאו, ו-2 היו מאורסים, בד בבד מתה אמו של החברותא ונתגלה לצאצאיה שעשירה גדולה הייתה, וקיבל מעות הרבה עד שפדה את הדירה מידי הבנק, וליהודי הייתה אורה ושמחה.
באותה שעה חישבו ומצאו שבאמירת ההלל אומרים 6 פעמים 'הודו לה' (שהרי פסוק אחרון כופלים את הודו לה') ו-4 פעמים 'אנא ה" (באר הפרשה).
נגישות