parallax background

ליל הסדר

הלילה הראשון של חג הפסח מכונה ליל הסדר

  • מהו “ליל הסדר”?
  • מה שונה לילה זה מכל שאר לילות חגים אחרים?
  • איזה סדר יש בו?

ליל הסדר הוא הלילה הזה שהוא הלילה שה’ עבר בארץ מצרים, והרג את כל בכורי המצרים, ועם ישראל לא יצאו באותו לילה מבתיהם, וישבו ספונים בבתיהם, וערכו את שולחן החג של ליל פסח.

התורה קבעה לאותו לילה הרבה דינים והלכות, ואחד מההלכות המיוחדות שיש בו, זה שיש לו סדר, פרק שלם במשניות (פרק י’ במכת פסחים), עוסק בסדר עריכתו של לילה זה.

וגודל החשיבות לשמור על הסדר שלו, ניתן לראות במשנה (פסחים, פרק י’, משנה ז’), שאומרת המשנה “בין הכוסות האלו, (כוס שניה לשלישית) אם רוצה לשתות ישתה, בין שלישי לרביעי לא ישתה”, דהיינו שכל כך חשוב לשמור על הסדר, שאם רוצה לעשות הפסקה, ולשתות עוד כוס של יין באמצע, אסור.

ליל הסדר מנהגים מרכזיים

א. “ארבע כוסות”,

נוהגים לשתות ארבע כוסות של יין, על פי סדר מסוים (שיפורט בהמשך), זכר לארבע לשונות של גאולה שכתובות במעשה יציאת מצרים, “והוצאתי”, “והצלתי”, “וגאלתי”, “ולקחתי”.

ב. “מרור”,

נוהגים לאכול ירק מר (בדרך כלל חסה), זכר למרירות העבודה שהייתה לאבותינו תחת שעבוד מצרים.

ג. “מצה”,

יש מצוות עשה מן התורה לאכול מצה בגודל של זית, ומצה זה לחם שלא הניחו את בצקו להחמיץ, זכר לכך שאבותינו ביציאתם ממצרים זורזו לצאת במרוצה, והבצק שממנו הכינו צדה לדרך לא הספיק להחמיץ.

ד. “הסבה”,

נוהגים לאכול בליל הסדר בהסבה, פירושו הטיית הגוף לצד שמאל על גבי כריות או מסעד הכיסא, כי כך דרך אכילת בני חורין, וכיון שהיום יצאנו ממצרים ונהיינו בני חורין, אוכלים בהסבה.

ה. “הגדה של פסח”

סדר הגדה של פסח סדר מסוים שנערך לפני אלפי שנים, מקורו לא ברור, אך רובו מובא כבר במשניות, ושם מובא סיפור יציאת מצרים, ניסי עם ישראל, ומנהגי ליל הסדר

ו. “סיפור יציאת מצרים”

מצווה מהתורה לספר את מעשה יציאת מצרים, וב”הגדה של פסח” כתוב “ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה, מצווה עלינו לספר את יציאת מצרים”, זה אומר שמצוות יציאת מצרים זה גם למי שכבר מכיר את מעשה יציאת מצרים.

ז. “חרוסת”

לוקחים מספר פירות, תפוח, תמר ועוד, ומרסקים אותם יחדיו, ומהם מכינים את ה”חרוסת”, והיא סמיכה מאוד כטיט, ואוכלים אותה זכר לטיט שאבותינו עבדו בו במצרים.

ח. “שלוש מצות”

על שולחן הסדר מניחים שלוש מצות, כנגד כהן, לוי וישראל, ואותם מניחים בתוך קערת ליל הסדר.

ט. “קערת ליל הסדר”

במרכז שולחן הסדר, מניחים קערה יפה, שעליה מסדרים את סימני ליל הסדר, ולתוכה מכניסים את השלוש מצות.

י. “סימנים”

על שולחן הסדר מניחים מספר סימנים, והם: ביצה – זכר לקרבן חגיגה, זרוע – זכר לקרבן פסח, חסה – מרור, סלרי – לכרפס, חרוסת, יש מחלוקת איך אופן סידורם בקערת ליל הסדר.  

ומה הסדר?

לסדר של “ליל הסדר”, יש ארבע עשרה סימנים, “קדש, ורחץ, כרפס, יחץ, מגיד, רחצה, מוציא מצה, מרור, כורך, שולחן ערוך, צפון, ברך, הלל, נרצה”.

נפרט את סדרו של ליל הסדר לפי הסימנים:

  • קדש“, עורכים את קידוש ליל החג, על הכוס הראשונה מה”ארבע כוסות”, ולאחר ברכת הקידוש, היין ושהחיינו, שותים בהסבה על צד שמאל, וכל אחד מהמסובים חייב לשתות רביעית יין, ולא ככל קידוש שרק אחד שותה והשאר טועמים.
  • ורחץ“, נוטלים ידיים בלי ברכה, לפני אכילת ה”כרפס”, שזה ירק שטובלים אותו במי מלח, וירק שטיבולו במשקה מחויב בנטילת ידיים.
  • כרפס“, כבר הזכרנו, שזה אכילת ירק כלשהוא, דווקא פחות מכזית, ומטבילים אותו במי מלח, ומברכים בורא פרי האדמה, ומכוונים לפטור את המרור. והטעם שאוכלים את ה”כרפס”, זה על מנת לעורר בלב הילדים תמיהה, כי לעולם אין אוכלים ירק לפני הסעודה, ועכשיו שאוכלים יתעוררו לשאול, ויענו להם את מעשה יציאת מצרים.
  • יחץ“, לוקחים את המצה האמצעית מהשלוש מצות, וחוצים אותה לשניים לא שווים, ואת החלק הגדול מחביאים, ואת החלק השני משאירים במקום. טעם מעשה היחץ, גם הוא ככרפס, בשביל שהילדים ישאלו למה עושים כן, וזה עיקר מצוות סיפור יציאת מצרים, “למען תספר באוזני בנך”.
  • מגיד“, לפני תחילת ההגדה שעל שמה נקרא מגיד, מוזגים את הכוס השניה מה”ארבע כוסות”, ומתחילים לקרוא את ההגדה, בסיום ההגדה מברכים על הכוס יין ושותים.
  • רחצה“, נוטלים ידיים בברכה, לפני אכילת המצה ותחילת הסעודה.
  • מוציא מצה“, מברכים על כל השלוש מצות ביחד, שניים כי הם שלמות, וצריכים לחם משנה, ובנוסף, על האמצעית השבורה לקיים את הפסוק “לחם עוני”, ודרכם של עניים לאכול לחמים שבורים, ומברכים המוציא ועל אכילת מצה.
  • מרור“, אוכלים ירק מר, בדרך כלל חסה, ויש אוכלים “כריין”, שזה מאכל חריף ומר מאוד, זכר למרירות עבודתם של אבותינו, ומברכים על אכילת מרור.
  • כורך“, לוקחים כזית מרור וכורכים אותו בכזית מצה, וכך אוכלים אותו בלי ברכה, והטעם שאוכלים עוד כזית מצה וכזית מרור, הוא שנחלקו תנאים, אם מה שהתורה אומרת “על מצות ומרורים”, הכוונה מצה וגם מרור, או שהמצה תהיה כרוכה יחד עם המרור, ולכן אוכלים עוד שני כזיתות.
  • שולחן עורך“, אוכלים את סעודת החג, את הבשר והדגים וכו’, וראוי להרחיב במעשה יציאת מצרים.
  • צפון“, לוקחים את החצי מצה שהצפינו ב”יחץ”, ומחלקים אותה כזית לכל המסובים, ומצה זו נקראת “אפיקומן”. יש שני טעמים לשם אפיקומן, א. מלשון “אפיקו מני” שפירושו תוציאו את הממתקים מהשולחן, וכוונתו שמזמן אכילת האפיקומן עד הבוקר אסור לאכול כלום, על מנת שיישאר לו בפה טעם מצה, ולכן יש להוציא את כל האוכל מהשולחן, מהזמן שאוכלים את האפיקומן.
  • טעם ב. מלשון “אפיקו מן”, שפירושו תוציאו את המצה המוחבאת, שאת המצה החצויה היו מחביאים, ולכן בהגיע זמן אכילתה היו מוציאים אותה מהמחבוא.
  • ברך“, מברכים ברכת המזון.
  • הלל“, ממשיכים לומר את ההלל, אחרי שכבר התחילו אותו בהגדה, עתה מסיימים אותו, ומברכים אחריו את הברכה שמברכים אחר ההלל בחגים.
  • נרצה“, שרים שירים שונים, ויש נוהגים לקרוא שיר השירים, ונרצה זה על שם שכל מי שעשה את כל הסדר הזה ודאי שהוא נרצה לפני ה’.
למסירת פדיון נפש
נגישות