מה זה זאת חנוכה?

יומו האחרון של חג החנוכה מכונה בשם “זאת חנוכה”, ומקובל כיום המסוגל ליום של תשובה ורחמים, ויש צדיקים הנוהגים להדליק את נרות חנוכה בבגדי לבן כמו ביום כיפור לרוב סגולתו של היום לתשובה כיום כיפורים, ומקובל שעד יום זה ניתן לשנות את הדין שנכתב ונחתם ביום כיפור.

הרה”ק בעל ה”צמח דוד” בנו של ה”בני יששכר” מדינוב, כותב שיש רמז שזאת חנוכה מסוגל לתשובה מספר ישעיהו, שכתוב “בזאת יכופר עוון יעקב”, ודורש על כך בעל הצמח דוד שבזאת חנוכה יכופר עוון יעקב.

בכתבי האר”י מובא שיש שבע ספירות שהם המידות שבהם מונהג העולם הזה, והמספר שמונה מבטא את ההנהגה שמעבר להנהגת העולם הזה, כלומר הנהגה לא טבעית ורגילה, ולכן היום השמיני של חנוכה מסמל גם הוא את ההנהגה שמעבר לעולם הזה, הנהגה לא טבעית אלא מושגחת בייחוד, שזה מסמל את נס חנוכה ביותר, מכיון שנס חנוכה עיקרו הוא הנהגה על טבעית, שהמועטים ניצחו את הרבים, החזקים את החלשים, והשמן המועט הספיק לשבוע שלם, שכל זה הנהגה על טבעית, ולכן היום השמיני שהוא יום שמעל לטבע מסמל ביותר את נס חנוכה.

השפת אמת מגור כותב בספרו שמעלת היום השמיני היא שיום זה הינו היום האחרון מימי החנוכה, וביום זה נפרדים ישראל והקב”ה מחג החנוכה, ומהקשר המיוחד שיש בין ישראל והקב”ה בחג החנוכה דווקא, ולכן כביכול קשה לריבונו של עולם הפרדה מהקשר המיוחד, ולכן ביום זה יש הרבה שפע משמים על עם ישראל, ומסוגל לתשובה, ולמלאות בקשת של יהודי.

יש קהילות בישראל שהיו נוהגים ביום השמיני יום זאת חנוכה לשבות ממלאכה, מחמת רוב קדושת ומעלת היום.

ומדוע מכונה יום זה “זאת חנוכה”, התירוץ הפשוט הוא שנקרא זאת חנוכה מכיון שביום השמיני קוראים בתורה את פרשת “זאת חנוכת המזבח”.

למסירת פדיון נפש
נגישות