מה מטרת החינוך?

מהי מטרת החינוך

חינוך הילדים הוא אחת ממצוות ה', ומקרא מפורש הוא "ושננתם לבניך". מצוה זו נשנית בכתובים: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה". וכמו כן כתוב "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט".

 

מטרת החינוך איננה האדרת הכבוד המשפחתי

השער לעולם החינוך, הוא ההכרה הברורה, מהי המטרה שלשמה אנו באים לחנך!!

ולמה זה כל כך חשוב?

היות ולעתים מעורבים בהתנהלות החינוכית שלנו גורמים שאינם קשורים כלל למצות החינוך – אלא לפניות אישיות של המחנך.

פעמים רבות ההורים 'מחנכים' – כועסים או מענישים – רק כי "לא נעים"… או מהחשש של "מה יגידו"… ההורים פשוט מפחדים שהתנהגות ילדם תגרום להם בושה…

הורים אלו חוששים שאנשים עלולים להצביע על בנם ולומר: "אהה, ילד זה הוא ממשפחה פלונית. אם אלו הפירות, מי יודע מהו העץ…";

כשאותם הולכי רכיל מסתמכים על מאמר חז"ל: "שותא דינוקא בשוקא או דאבוה או דאימיה" (סוכה נו:). מה שהילד אומר בשוק – ודאי שמע מאביו או מאמו…

וכאשר שיקולי ההורים בעולם החינוך מוטים מחששות כאלה, אזי לא הרצון להיטיב לילד ולחנכו מנחה את דרכם, ולא לזה בשם 'חינוך' ייקרא – – –

אפשרות נוספת של נגיעות אישיות העלולות להיות מעורבות בחינוך, היא שאיפת ההורים שילדיהם ימשיכו את דרכם, בין דרך רוחנית בין דרך גשמית [עיסוק כלשהו וכדו'].

וזה אסור! אסור להורים לחנך את ילדיהם רק בשל כך שעליהם תהיה גאוות המשפחה, והם "דור ההמשך"… אם זהו המבט, אם זוהי ההשקפה של ההורים – יידעו נאמנה שאין הם עוסקים בחינוך, אלא אדרבה, מזיקים לילדיהם ופוגעים בחינוכם!

לכן, לפני שנתחיל לפרוש את הכללים ואת העקרונות של תורת החינוך, בראש ובראשונה עלינו להבהיר את מטרת החינוך. ללא הכרה ברורה בטיב המטרה וללא הכנה נכונה אנו עלולים לשגות, חלילה, ולנקוט באמצעים שאינם נכונים. מאחר והכל תלוי בהשקפתנו על חינוך הילדים!

 

המטרה היא קיום מצות ה' שנחנך את ילדינו!

ובכן,

חינוך הילדים הוא פשוט אחת ממצוות ה'!!!

חד וחלק!
* ככתוב בתורה: "ושננתם לבניך" (דברים ו, ז).

* כמובא בכתובים: "חנוך לנער על פי דרכו, גם כי יזקין לא יסור ממנה" (משלי כב, ז).

* וכן כתוב: "כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו, ושמרו דרך ה'" (בראשית יח, יט).

לולא המצוה שנצטווינו, אין שום הבדל בינך לבין השכן לגבי חובת החינוך!!
הילדים, הם פקדונות אשר הפקיד ה' יתברך בידינו. מצווים אנו לחנכם, ולדאוג שישמרו דרך ה' "לעשות צדקה ומשפט". מוטלת עלינו האחריות לחנכם למצוות, למידות טובות, ולהשקפות תורניות אמיתיות.

שונה היא מצות החינוך משאר המצוות. בשאר המצוות אנו עולים מדרגה לדרגה בתהליך ובשלבים, לאורך כל ימי חיינו, ואם כרגע איננו בשלים לעלות לדרגה מסוימת בקיום המצוה – תידחה דרגה זו לזמנה המתאים.

אבל באשר לחינוך הילדים שומה עלינו ההורים להשתדל עד היכן שידנו משגת.
שאיפתנו היא "והשיב לב אבות על בנים, ולב בנים על אבותם" (מלאכי ג, כד), ואת מה שנדחה למחר, לא מובטח שניתן יהיה שוב לעשותו…

[אגב, לגבי חינוך למצות תלמוד תורה דרשו חז"ל מהפסוק "ושננתם לבניך" – בניכם ולא בנותיכם (קידושין כט:), אולם בכל שאר ענייני החינוך בנים ובנות שווים הם. לכן כל מה שיאמר להלן כלפי חינוך הבנים, טוב ויפה גם באשר לחינוך הבנות].

נגישות