מה פתאום לעזוב את הבית בראש השנה???
אי שם, בהרי הקרפטים, התגורר לו וולאדק.
מזלו לא שפר עליו, חיים עלובים ועניים. את פרנסתו מצא מפרתו שהיחידה שהיתה מניבה לו מעט חלב, ממנה היה חי, ומהפרוטות המעטות שקיבל עבור החלב, פירנס בדוחק את נפשות ביתו.
כשהיה רואה את שכניו ‘העשירים’ היו עיניו כלות, לצידו התגורר בעלים של עדר שלם של עיזים מהם התפרנס ברווח, ולמולו השתרעה אחוזתו של ראש הכפר, שבבעלותו היתה חלקת שדה בה גידל ירקות בשפע לכל בני העיירה. מושגים של כפריים נידחים.
יום אחד הגיע לוולאדק שליח בהול, “הגיע אליך מכתב”.
וולאדק מיהר לבית הדואר, פותח בסקרנות את המעטפה. אך את הכתוב במכתב לא הצליח לקרוא, והפקיד התנדב לבאר לו, “כתוב כאן שקיבלת ירושה בסך מאה ושמונים אלף רובל!!”.
עווית של חוסר שביעות רצון חלפה על פניו, “מה אני יעשה עם זה?!”
הפקיד התבונן בו בתדהמה, “אתה לא מבין? זה אומר שנהיית עשיר מופלג!”
אך וולאדק לא היה מרוצה, “מה אני יעשה עם הרובלים האלו…”.
הפקיד ניאות להסביר לו, “האם היית רוצה עדר של עיזים כמו של השכן, האם מתחשק לך גינה כמו של ראש הכפר, בוודאי אתה מחכה לתקן את הגג הדולף, ובכן, הרובלים האלו יעזרו לך לממש את החלומות האלו”.
“עכשיו זה כבר נשמע טוב”, התחייך וולאדק.
“הבנת”, המשיך הפקיד בנצחון, “ולהיות עשיר זה דבר יותר נפלא מאשר לקבל עדר עיזים, לשתול גינת ירקות, או לתקן גג דולף” – – –
*
ראש השנה מתקרב, וכל הסרים למשמעתו של הצדיק הגדול נוסעים לחוג את ימי ראש השנה באומן, מקום גניזת עצמותיו הקדושים.
למה נוסעים?
מסיבה אחת ברורה –
כי רבי נחמן ציווה עלינו לנסוע אליו!!
אך למרות זאת, רבי נחמן בעצמו אמר שאינו רוצה שאנשיו יהיו כמו החסידים שבאים לרבם ואינם יודעים על מה הם באים.
ובכן, האם אנו מסוגלים להבין בקצה דעתו הקלושה את כוחו העצום והנורא של ראש השנה במחיצת הצדיק הגדול?
לא! איננו יכולים!
*
ולכן, היות שאנו כמו וולאדק לא מסוגלים להבין מה זה להיות עשיר, הצדיק מבאר לנו במשפט אחד “הראש השנה שלי עולה על הכל, ומי שהיה אצלי על ראש השנה ראוי לו לשמוח מאוד בכל השנה”.
כלומר, אנו מכירים את העצות הנפלאות של רבי נחמן, ‘התבודדות’, עצה כל כך גבוהה, שנותנת לאדם פשוט את האפשרות לחיות בקרבת אלוקים שזכו לה צדיקים גדולים. ‘שמחה’, לשמוח בכל נקודה טובה ובכל מצוה, עצה שמעניקה לנו חיים טובים גם בצל החושך שבו אנחנו חיים.
ולמעלה מעצותיו זכינו לספרו הקדוש “ליקוטי מוהר”ן”, שהספר הזה הוא אתחלתא דגאולה ממש, ולמעלה מתורותיו זכינו לסיפורי מעשיות, שעליהם אמר רבי נחמן שאם התורות לא יעזרו לנו – יעזרו הסיפורים.
ולמעלה מהם ספרו הגנוז, וספרו הנשרף, אשר למענם שיכל את ילדיו, והסודות הגנוזים בהם פועלים בנשמתינו גם בהיותם עלומים ונסתרים מעינינו הגשמיות.
כעת, אנחנו כבר מסוגלים להבין קצת מהי עשירות, ועתה נוכל לשמוע את המשפט המבהיל: “ראש השנה שלי עולה על הכל”. כלומר, הראש השנה שלו זה הרבה הרבה יותר מכל המתנות…
כי וולאדק הגס לא יכול לשמוח בכך שנהיה עשיר, המוח שלו מצומצם מכדי להבין. רק כשמספרים לו על עיזים וירקות, הוא מסוגל להכיל שיש דברים משמחים שנעלים מהשגתו –
ורק כשמגלים לנו את המתנות הנפלאות שאנו זוכים לקבל מהצדיק, אנו מסוגלים לשמוח בראש השנה שהוא עולה על כל המתנות. ולא סתם לשמוח, “…לשמוח מאוד מאוד כל השנה”!!
